לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

בדרך לחיים שלי יש עוד תחנות ביניים


נשוי לסיון (אהובתי) אב ליהונתן, איתמר וטליה. נתלה בחיים כמו ניצול צונמי על צמרת עץ. מוכן להשבע שביום בהיר רואים מהעניים שלי את החיים.
כינוי: 

בן: 56

Google:  yishaybs





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חלום ליל קיץ


הייתי היום אצל עינת,
ביקור בשבעה הידוע גם כניחום אבלים, מכין לך הפתעות שלעולם לא תהיה מוכן אליהם.

יום שני בבוקר 18/08/08 בועז לחובר מובא למנוחת עולם, בין כל הבכי הצער והאבל, ריח הזיעה נישא באוויר ותחושת המחנק מאיימת לנצח.
סוף הלוויה ואיש לא זז מהקבר במשך שעה ארוכה, אחרי זמן שנדמה כנצח מתחילים להתפזר אט אט, אני ניגש לעינת ודדי וזוכה לחיבוק מצידם, ומנסה להאחז במציאות.
אני אומר לעינת שזה נראה ומרגיש כמו אחד החלומות\הזיות\מציאות חלופית שהיו לי בבית החולים כשהתעוררתי מטיפול נמרץ, הרי הכל ירוק כאן מסביב איך יכול להיות שקברנו את בועז עכשיו.
עינת מחייכת בין הדמעות מביטה סביב ואומרת "אשכרה כמו בחלום שלך".

חזרתי הביתה ולא יכולתי לישון, חשבתי איך עינת יודעת על החלומות שלי מהאישפוז, לא חלקתי אותם עם איש, ואז זה הכה בי. אחורה בזמן 7 שנים לערך, אני בא לעבודה בבוקר עם חיוך מאוזן לאוזן ואומר לעינת, את חייבת לשמוע על החלום הפרוע שהיה לי, ואני מספר לה איך בחלומי החברה מהעבודה (הקרויים הצוות) נמצאים בטיול בתוך שדה ירוק ומלא בפרחים (די דומה לעטיפת האלבום של האבות והאמהות) וגם בועז אחיה שם, היא שואלת איך הוא הגיע ומה הוא עושה איתנו ואני עונה שהוא שם כי היא שם ובקשר למה הוא עושה, נו טוב "מגלגל ג'ויינטים באורך של מטר" עניתי. שנינו מתפוצצים מצחוק.

היום הייתי אצל עינת ונזכרתי בכל הטיולים של בועז, עליהם שמעתי ואז אמרתי לעינת שנזכרתי בחלום שהיא כוונה אליו ושנינו חיכנו והוספנו "ג'ויינטים באורך של מטר".

כך הים למדתי שבועז מעלה על פניך חיוך, גם בחלום וגם אם אתה לא ממש מכיר אותו.

צר לי שאני זוכה להכיר את בועז הנפלא רק לאחר מותו, צר לי יותר על כך שזה היה יכול להמנע.

בנימה אישית, בלוויה, עת עידית אשתו המקסימה של בועז הספידה אותו, חשתי כאילו אני בלוויה של עצמי, פסע היה ביני ובין המוות.

לזכרו של בועז לחובר

נכתב על ידי , 21/8/2008 23:11   בקטגוריות תאונות זה כואב&catdesc= מוות כבר לא, הרהורים, חברים זה כמו אוכל&catdesc= עדיף יותר מאשר שיהיה חסר  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בראשית


בראשית הכרתי אותה והיא עזרה לי לחיות.
בראשית הכרתי אותה ואז הכרתי גם אותו, את אחיה והוא עזר לי לרצות.

רציתי להיות כמוהו אבל הוא היה אחיה ואני לא.
רציתי לחיות כמוהו, אבל הוא היה הוא ואני לא.

באחרית עת נפגעתי, היא עזרה לי לחיות,
באחרית עת נולדתי, הוא עזר לי לרצות.

ועכשיו זו עיתה של ראשית האחרית, או שמא אחרית הראשית?
זו עת חדשה היא ישנה והוא איננו, נלקח.

ואני, אני יכול רק להבטיח שאהיה,

אהיה כאן בשבילך ואעזור לך לרצות ואעזור לך לחיות,
 כי הוא איננו
נלקח.

לזכרו של בעז לחובר, נלקח מאיתנו באחת.
יהי זכרך ברוך.

נכתב על ידי , 16/8/2008 23:55   בקטגוריות הרהורים, תאונות זה כואב&catdesc= מוות כבר לא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני גמור


ישנתי כמעט יומיים רצוף, טוב למען האמת הייתי ער כמה שעות פה ושם,
אבל בכדי להבין מעשה שהיה כך היה:
יום שני בוקר, חדר ניתוח, שני רופאים, טכנאי רנטגן, איש טכני אחות ואני נפגשים.
נשמע כמו פתךיח לבדיחה ששום דבר טוב לא יכול לצאת ממנה, זאת האמת, אחרי שלוש וחצי שעות בהן חיטטו לי בגב ובמעלה עמוד השדרה, הסאגה שלי עוברת (כנראה) לידיים של נירוכירורג, שיחטט לי במעלה הצוואר.

לי כבר אין כח וחשק לעוד ועוד ניתוחים, ולצערי הרשימה עוד ארוכה, אז עד שיגלידו צלקות התפרים וישלפו הסיכות והפלסטרים, מהברביקיו הנוכחי, אני לוקח חופש מהעולם.

נכתב על ידי , 21/2/2007 12:57   בקטגוריות כאבים, תאונות זה כואב&catdesc= מוות כבר לא  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
1,741

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לישי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ישי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)