לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

בדרך לחיים שלי יש עוד תחנות ביניים


נשוי לסיון (אהובתי) אב ליהונתן, איתמר וטליה. נתלה בחיים כמו ניצול צונמי על צמרת עץ. מוכן להשבע שביום בהיר רואים מהעניים שלי את החיים.
כינוי: 

בן: 56

Google:  yishaybs





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חלום ליל קיץ


הייתי היום אצל עינת,
ביקור בשבעה הידוע גם כניחום אבלים, מכין לך הפתעות שלעולם לא תהיה מוכן אליהם.

יום שני בבוקר 18/08/08 בועז לחובר מובא למנוחת עולם, בין כל הבכי הצער והאבל, ריח הזיעה נישא באוויר ותחושת המחנק מאיימת לנצח.
סוף הלוויה ואיש לא זז מהקבר במשך שעה ארוכה, אחרי זמן שנדמה כנצח מתחילים להתפזר אט אט, אני ניגש לעינת ודדי וזוכה לחיבוק מצידם, ומנסה להאחז במציאות.
אני אומר לעינת שזה נראה ומרגיש כמו אחד החלומות\הזיות\מציאות חלופית שהיו לי בבית החולים כשהתעוררתי מטיפול נמרץ, הרי הכל ירוק כאן מסביב איך יכול להיות שקברנו את בועז עכשיו.
עינת מחייכת בין הדמעות מביטה סביב ואומרת "אשכרה כמו בחלום שלך".

חזרתי הביתה ולא יכולתי לישון, חשבתי איך עינת יודעת על החלומות שלי מהאישפוז, לא חלקתי אותם עם איש, ואז זה הכה בי. אחורה בזמן 7 שנים לערך, אני בא לעבודה בבוקר עם חיוך מאוזן לאוזן ואומר לעינת, את חייבת לשמוע על החלום הפרוע שהיה לי, ואני מספר לה איך בחלומי החברה מהעבודה (הקרויים הצוות) נמצאים בטיול בתוך שדה ירוק ומלא בפרחים (די דומה לעטיפת האלבום של האבות והאמהות) וגם בועז אחיה שם, היא שואלת איך הוא הגיע ומה הוא עושה איתנו ואני עונה שהוא שם כי היא שם ובקשר למה הוא עושה, נו טוב "מגלגל ג'ויינטים באורך של מטר" עניתי. שנינו מתפוצצים מצחוק.

היום הייתי אצל עינת ונזכרתי בכל הטיולים של בועז, עליהם שמעתי ואז אמרתי לעינת שנזכרתי בחלום שהיא כוונה אליו ושנינו חיכנו והוספנו "ג'ויינטים באורך של מטר".

כך הים למדתי שבועז מעלה על פניך חיוך, גם בחלום וגם אם אתה לא ממש מכיר אותו.

צר לי שאני זוכה להכיר את בועז הנפלא רק לאחר מותו, צר לי יותר על כך שזה היה יכול להמנע.

בנימה אישית, בלוויה, עת עידית אשתו המקסימה של בועז הספידה אותו, חשתי כאילו אני בלוויה של עצמי, פסע היה ביני ובין המוות.

לזכרו של בועז לחובר

נכתב על ידי , 21/8/2008 23:11   בקטגוריות תאונות זה כואב&catdesc= מוות כבר לא, הרהורים, חברים זה כמו אוכל&catdesc= עדיף יותר מאשר שיהיה חסר  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קשר ישיר


יש משהו בקשר ישיר עם אמן (artist) שגורם לך להרגיש אחרת.

לדוגמא היום אחרי שלוש שנים לערך שוחחתי שוב בציפור עם דויד פרץ, אני לא יודע מה הסיבה, אבל כל שיחה איתו גורמת לי להרגיש טוב יותר.
אולי אני צריך להחליף מטפל, (לעצמי: לברר עם דויד פנוי).

מה שמעניין אותי, מאחר ולא נפגשנו עד היום פנים אל פנים, זה איך לעזאזל הוא זוכר מה החלפנו בינינו בתכתובת לפני שלוש שנים, זה היה לילה, מאוד מאוחר, ואני בואו ונודה על העיניין, לא כזה מעניין.

מאחר ואני ממש רוצה לרדת לחקר העיניין, החלטתי לפגוש אותו פנים אל פנים.
רקמתי תוכנית פעולה,
ראשית: מחר יש הופעה בבאר-שבע, בין היתר יופיע גם מיודעינו דויד, אני נוסע (ובתקווה שגם אישתי תתלווה אלי).
שנית: אני משתכר (טוב רק מדמיין שאני משתכר כי בכל זאת צריך לנהוג).
שלישית: אני ניגש לבחור (ולזקנקן) מציג את עצמי ומזמין אותו לשתות ולשוחח.

ואם כל זה לא הולך אני מתעורר מהחלום שותף פנים במים קרים ורץ למחשב לבדוק אם הוא זמין לצ'ט בציפור.

זהו אני חייב לרדת לסוף העניין, גם אם זה אומר לרדת ל(כמעט) סוף העולם.

חג אהבה סמח

נכתב על ידי , 13/2/2007 12:13   בקטגוריות חברים זה כמו אוכל&catdesc= עדיף יותר מאשר שיהיה חסר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עינת בת שששש... לא מגלים


עינת יקירתי,

ביקשת קיבלת.

 

אז ככה קודם כל הבהרות:

  1. עינת היא כמו אחותי הקטנה, אני אוהב אותה ולא פוחד להגיד את זה.
  2. דדי בעלה של עינת, יותר חזק ממני. ממנו אני כן פוחד.
  3. זו רק ברכה קטנה ליום הולדת.

אז נכון יש לך יום הולדת

וכבר לא רואים שלא כל כך מזמן כרעת ללדת

וגדלת בעוד יום ולא בשנה

ואת עומד מעל המיטה ומביטה ברוני ישנה

והיא כך קטנה וכל כך מתוקה

אז על הדרך תגניבי גם חיבוק גם נשיקה

 

ואת מחכה שדדי יגיע ותחגגו יום הולדת

וכבר לא רואים שלא כל כך מזמן כרעת ללדת

ובלילה לפני שאת נרדמת וכולם ישנים

את צובטת לעצמך בפנים מרגישה שזה חלום והוא כל כך אמיתי

וגדלת בעוד יום ולא בשנה

ועכשיו כבר לילה וגם את ישנה

 

ומחר כשיהיה אחרי היום הולדת

וגם אז לא יראו שלא כל כך מזמן כרעת ללדת

תרגישי שגדלת ביום ולא בשנה

ושגם אם היה אפשר לא היית משנה

ותחייכי כי את כבר אמא במשרה מלאה

ובדרך אל האושר כבר השארת מאחור את קו ההתחלה.

 

אז זהו יקירתי, יום-הולדת ___ שמח. הרבה   והרבה .

 

ואל תשכחי שהשעון מתקתק.

 

נכתב על ידי , 1/3/2006 01:11   בקטגוריות חברים זה כמו אוכל&catdesc= עדיף יותר מאשר שיהיה חסר  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



1,741

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לישי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ישי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)