לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

בדרך לחיים שלי יש עוד תחנות ביניים


נשוי לסיון (אהובתי) אב ליהונתן, איתמר וטליה. נתלה בחיים כמו ניצול צונמי על צמרת עץ. מוכן להשבע שביום בהיר רואים מהעניים שלי את החיים.
כינוי: 

בן: 56

Google:  yishaybs





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

3/2006

לילה של כוכבים


לילה של כוכבים

השנה היא 1992 (אולי קצת בתוך 1993 מי זוכר), סיון וגם אני בשנה שנייה.

אנחנו ביחד כבר די הרבה זמן (שזה אומר כל דבר שהוא יותר משבועיים) ואני כבר יודע שאתה אני מתחתן וחי לנצח, היא בשלב זה רק מגחכת למשמע הצהרותיי (ושיהיה ברור שאני לא גיחכתי למשמע הצהרותיה גם כשהיא קיללה אותי בחדר לידה).

אנחנו גרים יחד בבית קטן השוכן על מגרש גדול. מה זה קטן? קטן זה: 28 מטרים רבועים (חדר שינה קטנטן, סלון, מטבחון ומקלחונת), בחזית עוד 12 מטרים רבועים של מרפסונת עם קצת גינה וחניה, ככה שאם נעגל את הכל ל-50 מטרים רבועים, נקבל את השאר.

והשאר ,שזה פחות או יותר 450 מטרים רבועים, הם פשוט משטח דשא גדול מוקף עצים ובתוכם שוכנת אחר כבוד נדנדת גן מופלאה.

 

הנדנדה מלבד היותה מפלט נפלא מצרות הלימודים, מהווה מקור להנאה בלתי מוסברת, השילוב המנצח של, היכולת להתנדנד, לשכב ולהביט בשמים ולהיות מאוהב פשוט מנצחים את הכל.

נחזור שוב בזמן שנינו בשנה שנייה ועיקר עיסוקנו בערבים (מומלץ בחום לכל הלומדים) הוא סקס, סמים ורוק'נרול, נו טוב לא בדיוק יותר בכיוון של סקס, סרטים ואלכוהול, אבל למי אכפת.

 

לילה מאוחר וקר (בבאר-שבע קריר גם בלילות הקיץ) אנחנו "דוהרים" במיני מיינור שלנו (הייתה אז "רק" של סיון) מעוד בילוי, אני כבר מפנטז על המיטה ועל מה שיקרה בה, כך שמבין אדי האלכוהול אני מחייך מבלי סיבה הנראית לעין (אבל בהחלט למה שמתחרז איתה) ועד שהגענו לחנייה כבר כמעט נפלו לי האוזניים מרוב חיוכים (מאוהב כבר אמרנו).

האוטו הקטן שלנו מדומם מנועו בחנייה ואנחנו נכנסים ל"צריף" (הכינוי של אמא שלי למה שאנחנו קראנו בכיף בית) סיון נכנסת להתעסקויות של לפני המיטה למקלחת ואני (מחייך כבר אמרנו) חש צורך בלתי מוסבר לצאת (בשקט בשקט) ולשכב על הנדנדה ולהביט בשמי הלילה הצלולים.

 

קולה של סיון הקורא בשמי, גורם לי לחזור ולהיות ילד קטן, אני נושך את שפתי ונותן לה לחפש אותי, בסוף היא תמצא, הבית לא כזה גדול.

אני מנדנד את עצמי ומביט בכוכבים הנעים לפנים ולאחור וזה עושה לי נעים נעים.
סיון מוצאת אותי ואחרי שהיא מעירה כמה הערות מאירות לגבי מצבי המנטלי, היא נכנעת לפיתוי הנדנדה ונשכבת ספק עלי, ספק לידי.

אני מתנדנד ומנדנד מתבונן בשמים בלילה של כוכבים וסיון איתי וזה נעים נעים.

מבין אדי האלכוהול שהקור מפוגג במהירות מדאיגה אני כבר יודע, שבסיפור הבא, אני לוקח לי אשה ובונה לה בית, למרות שהיא עדיין מגחכת למשמע המחשבות שלי.

 

מי יודע אולי עכשיו, כשאנחנו באמת בונים לנו בית, היא תרצה שוב שנשים בחצר נדנדה.

 

 

 נכתב עבור פרוייקט "12 של "השרת העיוור",  זכרונות שמעלה לי "לילה של כוכבים" מתוך "שבלול" של אריק איינשטיין ושלום חנוך.


  

נכתב על ידי , 29/3/2006 13:42   בקטגוריות אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עינת בת שששש... לא מגלים


עינת יקירתי,

ביקשת קיבלת.

 

אז ככה קודם כל הבהרות:

  1. עינת היא כמו אחותי הקטנה, אני אוהב אותה ולא פוחד להגיד את זה.
  2. דדי בעלה של עינת, יותר חזק ממני. ממנו אני כן פוחד.
  3. זו רק ברכה קטנה ליום הולדת.

אז נכון יש לך יום הולדת

וכבר לא רואים שלא כל כך מזמן כרעת ללדת

וגדלת בעוד יום ולא בשנה

ואת עומד מעל המיטה ומביטה ברוני ישנה

והיא כך קטנה וכל כך מתוקה

אז על הדרך תגניבי גם חיבוק גם נשיקה

 

ואת מחכה שדדי יגיע ותחגגו יום הולדת

וכבר לא רואים שלא כל כך מזמן כרעת ללדת

ובלילה לפני שאת נרדמת וכולם ישנים

את צובטת לעצמך בפנים מרגישה שזה חלום והוא כל כך אמיתי

וגדלת בעוד יום ולא בשנה

ועכשיו כבר לילה וגם את ישנה

 

ומחר כשיהיה אחרי היום הולדת

וגם אז לא יראו שלא כל כך מזמן כרעת ללדת

תרגישי שגדלת ביום ולא בשנה

ושגם אם היה אפשר לא היית משנה

ותחייכי כי את כבר אמא במשרה מלאה

ובדרך אל האושר כבר השארת מאחור את קו ההתחלה.

 

אז זהו יקירתי, יום-הולדת ___ שמח. הרבה   והרבה .

 

ואל תשכחי שהשעון מתקתק.

 

נכתב על ידי , 1/3/2006 01:11   בקטגוריות חברים זה כמו אוכל&catdesc= עדיף יותר מאשר שיהיה חסר  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום משפחה מחורבן


אלוהים, תגיד אתה שם? הלו הללללוווו יש מישהו שם? יש מישהו בקצה השני של הקו?

זהו כולם יודעים שבין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד, ולכן כשבן אדם עובר מעולמנו לעולם הבא יש במוניטור קו ישר, ככה שיגיע מהר שלא יתעכב.

אלוהים נמצא רק בקצה הקו הישר של המוניטור, נקודה!

 

איזה פתיח אופטימי לפוסט שלי ליום המשפחה, נו מה לעשות ככה זה כשכואב.

 הייתי בעבודה היום ורק התבעסתי, ראשית כאב לי, בהתחלה קצת ואחר כך בטירוף, בנוסף חברי ל' הדאיג אותי, בהתחלה קצת ואר-כך בטירוף ולסיום הגעתי הבייתה עייף, כואב, עצבני ובעיקר חסר סבלנות, וכמובן שהתנהגתי כמו מטומטם.

ראשית רבתי עם יהונתן והרסתי לו את ההפתעה שהוא טרח ועמל והכין לי, אז בני היקר סליחה, ככה זה לפעמים האהבה מרשה לנו לעשות דברים שלולא אהבנו לא היינו מרשים לעצמנו לעשות.

אחר כך סתם הייתי נחס ולא נחמד, אז סליחה מכולם.

ועכשיו כשכולם ישנים אני יכול לחשוב ולהצטער, לפעמים אני חושב שאני מישהו אחר.

 

אז משפחתי האהובה והכאובה, יום משחה שמח לנו, אני אוהב את כולנו, במיוחד כאשר אנחנו יחד.

גם לי יש כמה משאלות (קטנות דווקא) ולא, הן לא למתנות.

סיון אהובתי, משאלתי היא שתהי חזקה אפילו יותר, כי אני הולך ונחלש, אני חובב מושבע של מדע בדיוני וכל מה שזז (במיוחד אם הוא מהמין הנשי J) מכריז בזאת עליך כ:
אשת הברזל, סופר-וומן (
Superwoman), וונדר-וומן (Wonder Woman) , פלורנס נייטניגייל  ושליחת אלוהים עלי אדמות.

בזאת גם אני מתנצל קבל עם ועדה על היותי:
סופר נודניק, סופר בכיין, סופר חלש (אם יש משהו כזה) וביעקר חרא של בעל וגם אבא לא מוצלח כל כך לאחרונה.

בזאת אני גם מכריז שאשתדל (אבל באמת אשתדל) לשנות את דרכי ולהיות מוצלח יותר בעתיד, זה יהיה איטי, אז אל תמדדי לי עם סטופר.

 

ילדיי היקרים (בהנחה שיום אחד תגיעו גם לכאן) מאחר ואתם מושלמים בעניי, רק המשיכו כך, אני כבר אגיע ואדביק אתכם.

 

לכולנו שוב יום משפחה שמח.

נכתב על ידי , 1/3/2006 01:00   בקטגוריות ניתן למות ולהשאר בחיים בו זמנית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,741

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לישי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ישי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)