כינוי:
בן: 56 Google:
yishaybs
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הוסף מסר | 4/2007
 לכל איש יש שם וגם מספר
דו שיח דמיוני ביני ובין ילדיי.
-אבא, מה זה לכל איש יש שם?
-זה שם של שיר,
-לא, לא זה, הזה הזה שקוראים ביום השואה כזה...
-אהה, זה טקס ארוך ובו מקריאים את שמותיהם הידועים של כל ניספי השואה,
-מה שישה מיליון?
-לא בדיוק, רק את השמות הידועים,
-ומה עם אלה שלא ידועים,
-כאן ילדיי היקרים, אתם נכנסים, נכון שלכל איש יש שם, אבל בשואה לכל איש יש גם מספר, את השמות אולי איננו יודעים, אך לספור אנחנו יכולים!!!
-מה שנספור עד שישה מיליון? השתגעת?
-לא, סיפרו עד שלא תוכלו יותר, גם עם זה עד עשר, רק תזכרו כמה כאלה נספרו ונהרגו מידי יום כשהעולם שותק ולא סופר.
-ומה יצא לנו מזה?
-את זה תצטרכו להבין לבד, יום אחד כשתגדלו זה יכה בכם.
דו שיח פנימי בין העוללים,
1) נראה לי שהוא התחרפן
2) מהו תמיד קורה לו בעונה הזאת
1) זה לא הגיוני, סבא וסבתא בכלל ממרוקו ושם לא הייתה שואה
2) למה שם לא היו יהודים?
1) לא טיפש, הגרמנים לא הספיקו להגיע
2) נו אז מה זה משנה, אבא יהודי ואנחנו יהודים, נכון?
1) כן
2) ןאלה שמתו בשואה גם, נכון?
1) כן
2) אז זה ברור!
1) מה ברור?
2) שזה לא הגיוני ושאבא עצוב, יא טיפש!
1) חמור
...
...
שמות ומספרים, ריח של בשר שרוף, נוף מדהים ועמודי עשן אין סופיים מוקפים בגדרות תיל.
בין לבין אני מהרהר לעצמי שבזכות ניספי השואה קמה מדינת ישראל, לא פחות מאשר בזכות חללי צה"ל, צריך לחגוג את יום העצמאות פעמיים בשנה, אבל עד לחגיגה שתבוא אחרי יום השואה, צריך לקרוא ולהפנים, לבכות ולקוות שעד שהמדינה תמצא את הדרך לעשות עבור ניצולי השואה את המעשה הנכון, נעשה אותו אנחנו.
וסתם נקודה קטנה למחשבה,
שישה מליון נרצחו בשואה, ותוך פחות משישים שנה הספיקו להשכח, גם הניספים ובעיקר הניצולים.
זה יוצא שבערך אנחנו שוכחים כ-280 ניספי שואה ביום, את הניצולים הפסקנו לספור מזמן.
| |
 עוד מעט יהיה ה' באייר
עוד מעט קט יהיה ה' באייר, קודם יהיה ד' באייר וכולנו נהיה עצובים לכמה שעות, ברדיו ינגנו את מיטב מרטיטי הלבבות, דמעות של עצב יזלגו מעיננו, עד לבוא הערב (שאז כבר יהיה ה, באייר הלא יהודים אנחנו) והזיקוקים ייבשו את דמעותינו ונצא לצהול ברחובות ולחגוג שישים שנה למדינה.
אבל לי, לי יש שמחה פרטית משלי בה' באייר ואין בה עצב מקדים, ה' באייר עשור לאחור הפך אותי בני הבכור יהונתן לאבא.
כמה אושר, כמה דאגות, כמה לילות ללא שינה וכמה ימים עמוסי צחוק מתגלגל היו לנו, רק אלוהים יודע, אני,
אני יודע שבעשור האחרון למדתי מבני על החיים יותר ממה שלימדתי אותו ומשהצטרפו אליו איתמר וטליה, אני למד משלושתם שיעור מאלף על החיים.
לא אבוש לאמר שאני אוהב את בני בכורי, אחרת משאני אוהב את אחיו (אחיו ברבים, ואחרת זאת אומרת אחרת לא יותר לא פחות אחרת), הרי הוא היה ראשון ולראשונים, ובכן
לראשונים תמיד יש זכות ראשונים.
אז אני מתכונן (צריך לחגוג עשור זה מיוחד לא?) ואין לי שום רעיונות להפתעה מרנינה לילד.
אלך להתקלח ולחשוב, מים זורמים תמיד עושים לי טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
