אנקדוטות בלשניות על עברית ישראלית

הנה מדור חדש (ויחיד) בבלוג: הסבר "שגיאות" בישראלית. למה "שגיאות"? כי טהרני העברית חושבים שאלה טעויות בשפה. ואני כמובן מאמין שבשפת אם אין טעויות, ושכל מה שדוברים ילידיים מוציאים מפיהם הוא חלק מהשפה.

להבהרת הנקודה הזאת, אני אומָר שרבים שואלים איך הכל נכון, יש פאשלות, יש קולות שאינם דיבור ובכלל, לא יכול להיות שאפאחד לא טועה אפפעם. אז הנה התשובה: כל מה שהדובר אמר כחלק מהשפה שלו - נכון. הנה יוצאי הדופן:

א. דיבור על השפה (מטא-לשוני), שכן אז הדובר מודע לצורת הדיבור שלו, ושמנה אותו פעמים רבות (בכוונה או לא בכוונה).

ב. פליטות פה (SOT, Slips Of the Tongue), שגם הן מצייתות למנגנוני השפה, אך במהלך ניסיון הדיבור חל מסיבות שונות (אקראיות או בעיות שפה) שיבוש באחד מנמנגנונים: בשליפה מילה מאוצר המילים, בסדר העיצורים, באינטונציה, בסדר המילים וכד'.

ג. מבּעים (דברים שיוצאים מהפה) שאינם שְׂפָתִיִים, כמו כחכוחים בגרון, צלילי פיהוק, נחירות וכד'. כמובן שבשפות מסוימות הצלילים האלה יכולים לשמש פונמות (כלומר צלילים שהם חלק מהשפה ונושאים משמעות), אבל הכוונה היא שגם אין להם משמעות לשונית.  

ובכן, הנה "שגיאות" והסבר אפשרי להתרחשותן:

מילה בישראלית         הסבר מוצע

להוזיז                      הטיה של בניין הפעיל כמו להוסיף, להוריד. בעברית כנראה אמרו "להזיז", משורש ז.ו.ז, אבל בישראלית הנגישות לשורשים כנראה הולכת ופוחתת, בגלל האי-סדירות של השורשים ה"עלולים" (השורשים יוצאי הדופן, בדר"כ עם פחות מ-3 עיצורים). לפי השימוש בהטיה שדומה ל"להוסיף, להוריד", הדוברים מתייחסים ל"להוזיז" כבעל שורש ?.ז.ז.

[אזכור מופיע בשיחה הזאת באתר "כיפה", בהודעה תחת הכותרת "תוזיז את הכיסא"]

הֶפעיל:                     יש שתי סיבות שלדעתי השתלבו כאן: 1. יש לא מעט פעלים בבניין הפעיל שנהגים עם תנועת e מתחת ל-ה': החשיב, החליק, העדיף. בעברית אלה היו רק פעלים שאות השורש הראשונה שלהן (הפעיל) היא גרונית (ח,ה,ע,ר,א). בישראלית כבר אין כמעט את האבחנה של אותיות גרוניות, ולכן לדוברים אין יכולת לזהות באופן טבעי מתי להגות הֶפעיל ומתי הִפעיל. הדוברים רוצים שפה סדורה ולכן מאחדים צורות כל עוד זה לא פוגע במשמעות. 2. שתי התנועות e ו-i נהגות כך שמרכז הלשון מתקרב לחיך. בישראלית ההבדל היחיד ביניהן הוא מידת הקרבה ללשון: i נהגית עם לשון גבוהה יותר, e בלשון נמוכה יותר בפה, כלומר מעט רחוקה יותר מהחך. מבחינה פיזיולוגית, יותר "קל" להגות e. למה "קל" במרכאות? כי זה לא ודאי, עובדה שבכל השפות יש i ו-u גבוהות, ובשפות רבות (כמו צרפתית וסינית) יש אפילו עוד תנועות גבוהות. עדיין, בשפות רבות יש תהליך של הנמכת תנועה. למעשה, גם בעברית מקראית יש תופעות כאלה, כמו אותה הנמכת תנועה לפני גרוניות, ולכן אין פלא שדוברים מרגישים טבעי להשתמש בהנמכת תנועה גם במקרה של הפעיל.