זה כל כך חשוב לפעמים לעצור, לנשום, להרגיש את השקט, רק לכמה שניות, להיות מודע לכל חלק בגוף. ולחשוב על הכל ועל כלום באותו הזמן.

להעז לבקש משהו, להביע משאלה לא הגיונית, ובאמת לקוות שהיא תתגשם.

לרגע להבין שהכל, ממש הכל כבר שלך.

ואז פשוט להמשיך ללכת, לא ממוקד, עדיין חולם בהקיץ, ולאט לאט להיפרד מכל מה שאיי פעם רצית. בינתיים.