My Life

ושוב מחר גניקולוג..

שוב אקאקלומין...שוב בדיקות...

שמראות שכביכול הכל בסדר..אבל...

שחלות פוליציסטיות...זו הבעיה שלי ואין לדעת...

מתי יקרה ההריון הזה..

פעם הייתי בוכה ..

עכשיו פחות..

לא מתלהבת  מנשים בהריון לתינוקות מנסה לא להתקרב....אני כאילו מתגוננת...

מהכאב שטמון לו בפנים...שמידי חודש יוצא החוצה...

מחר אתחיל ללחוץ על רופא שיעשנ צילום רחם...

שיעשה הכל..

אני מוכנה להכל כדי להביא תינוק לעולם..

באמת לא ידעתי שדווקא לי זה יקרה ..

כל פעם איחורים במחזור..

שגורמים לי לקוות שהנה זה בא סוף סוף..

ופתאום אחרי 16 ימי איחור...

כמה בבוקר...

עם "הפתעה"

היום אני שוב באיחור..

חיה מאיחור לאיחור..

כואב...

כמה עוד זמן זה ייקח ה' יודע..

והכי כואב ...

שאין מי שיתמוך...

אין לידי אדם שעבר את זה ...

שיודע אך להתמודד...

אפילו אישתו לשעבר ...נכנסת להריון כאילו  כלום..

אמא שלו כל פעם מתלהבת...שהיא יכולה להכנס להריון בקלות...

כל הבחורות שהכרתי..

הרוב..

ורק אני...שמעולם לא שתתה גלולות צעולם לא עשתה הפלה..

סובלת מבעיית פוריות..

"חולנית"

כש אני באיחור..יש לי מין תחושה שהנה משהו בתוכי יתחיל להשתנות ...

אבל לא..

עדיין...לא.

איגור מת לילד..

פשוט חיי וחולם..

אבל לפעמים זורק כל מיני משפטים שהורגים אותי במקום...גם מהמם מנסה להתעלם..

וכלום..

כואב בוכה ואין מי שיבין..

כולם אומרים את עוד צעירה ולא חושבים שאנשים מחכים שניםםםםם 

אומרים לי יהיה בסדר...שזה לא עוזר לי...

והאירועים משפחתיים או ביקור אצל אורחים חברים שומעים "נו מתי כבר תביאו ילד "

"למה אתם לא מביאים ילד "

לא יודעת אך אני למדתי להתגונן מזה ..

אני לא מגיבה ...

לפעמים בא לי לצעוק לקלל את כולם ולשלוח לעזאזל כי ראבאק אתם הבאתם ילדים בלי בעיה ...אני נמצאת בבעיה ..

אף אחדדד לא יודע ולא מרגיש מה שאני מרגישה ..

נמאס לי מעצמי...

נמאס לי שמצד אחד יש אנשים שמאוד מאושרים שאני לא יכולה להכנס להריון ..

ואני יודעת טוב מאוד על מי אני מדברת...כי ..לא סתם אותו בן אדם אם אפשר לקרוא לו ככה מתעניין הכי הרבה ..

טוב..שיהיה שבוע טוב לכולם.