איזו עיר , או בעצם כמה איים הבנויים כל כך צפוף , שבית מגורים רגיל הוא אינו כלל מה שאנו מכירים.

כ-10 גורדי שחקים צפופים וזהים , ולידם גוש דומה/זהה.  וזה חוזר עח עצמו עוד ועוד.

כל כך הזכיר לי סיפורי מדע בדיוני שדברו על העיר בעתיד.

כל כך מדכא  לגור בכוורות אנושיות כאלה.

החיסכון בשטח כל כך גדול עד שהולכים בברחוב ויש מדרגות יורדות-  לא לחנות אחת אלה לשטח מתחת לבנין.

הרבה מהחנויות נמצאים בקומות עליונות ויש רק שלט ומ דרגות מהרחוב, לחנויות אלו יש בד"כ אדם העומד בכניסה ומחלק פליירים או מפנה אנשים לחנות.

נראה כי התפקיד של הפנית לקוחות הוא מאד חשוב במקום כמו זה ..

בנין  ששלוש קומות הן אוסף מאות חנויות ודלפקים למחשבים וכל הנלווה אליהם.

מבחינת תחבורה, המקום מסודר עם0 שירות אוטובוסים ותחתית.

רק בארץ מותחים את בנית התחתית מפ"ת לת"א ......

נסענו ל- Tung Chung (השפה הזו נשמעת כמו צלצול פעמונים ) ונסענו ברכבל ל= Ngong Ping . לפסל בודהה הגדול הנמצא על ראש ההר.  רק  250 מדרגות לטפס אליו... ) שמוליק של בני מדבר סינית וזה נשמע מצחיק.

הנסיעה ברכבל היתה מענינת כי לקחנו קרון עם רצפת זכוכית....הנסיעה די ארוכה,  למעלה מ- 10 דקות וגם גבוהה.

לצערי אין לי דרך במחשב שבו אני כותבת להקטין את התמונות .  אבל בקרוב.

מזג אוויר קיצי, אוכל טוב, וחברה טובה.    יותר מזה אנחנו לא צרכים.