קצת קשה להאמין כמה מרחב יש כאן.

אמרו לנו , אם תתבלבלו בדרך רק צריך לחפש את הבנינים הגבוהים. אין הרבה והם במרכז העיר.

כל שאר מלבורן מתפרסת עם הבתים החד קומתיים או שתי קומות לבתים היותר מכובדים, ולכל אחד שטח אדמה שהיה מעורר קנאה גם בסביון.

הכבישים רחבים וישרים , ורובם חוצים זה את זה בזוית ישרה. 

האורך של כל כביש הוא כמה ק"מ טובים , כפועל יוצא של הבתים המתפרסים  .

אנחנו נמצאים בשכונה שרובה יהודים Caulfield . וכל בני המשפחה גרים (במושגים שלהם כאן) אחד ליד השני.

האמת כי זה באמת נראה קרוב ברכב.

אין להם הרבה דאגות בחיים. הרבה ילדים קטנים יש במשפחה , ופגישה של כל בני הדודים כאן והילדים שלהם אפשר לפתוח גנון. כשנוהגים כאן, די שקט בכביש. כמעט ולא שומעים צפירות

בשיחה ליד השולחן הערב, התברר כי חוקי התנועה הדרקוניים שלהם הם בעצם בעיה שקצת מכאיבה ומרגיזה אותם.

למשל - אסור להחזיק את הטלפון הנייד ביד, כמו אצלנו, אבל אסור לחייג.  מותר רק לקבל שיחות. ורק עם דיבורית כמובן.

הרושם העיקרי - המרחבים. וזו עיקר הקנאה שלי בהם.

היום יום שני בערב.

החגיגות הסתימו .  וככה נראנו לפני.

 בבית הכנסת הגברים קבלו כבוד בעליה לתורה ובמסיבה ביום למחרת היה נחמד.

במיוחד ביירון שקצת השתכר...

 ודודו זה בשבילך - וגם 3 הקטעים ברשימות משמאל...

מסעדה יפנית - Teppanyakiשבה מכינים את האוכל מולך.

תענוג צרוף..... והטעם...

היום האחרון עבר בעצלתיים, החום כאן מרקיע שחקים, באילו שלא חסר לנו מהקיץ הישראלי, למחר צפוי 37 מעלות!!

החלטנו כי זה יום מתאים לקניון - והכוונה כמובן ל- MALL.   זו בדיחה שלנו. כשהיינו בארה"ב לפני שנים גררתי את אילנה לקניוני טבע אמיתיים- ברייס ,קשתות, ילוסטון וכ"ו  והבטחתי לה כי בניו יורק אלך איתה לקניון שהיא אוהבת.....

אז מחר למיזוג האוויר...

ובינתיים מהיום - נחים בצל העצים בגן הבוטאני .