יום שישי היה נהדר עם הטיפוס על הגשר,

בשבת שטנו לראות לויתנים    וביום ראשון טיילנו בעיר וראינו חנות

לחדי העין - הכתובת  weiss ...

הסתובבנו בשוק .  המחירים כאן דומים למחירים בארץ , אבל שמתרגמים את הדולרים לשקלים הכל יקר יותר .

אז רק אכלנו תירס. טעים..

 אח"כ וילי לקח אותנו לטיול באיזור צפונית למלבורן - לשון יבשה ההנמצאת בכניסה למפרץ נוסף .Plam beach 

משם נסענו למסעדה מיוחדת  הנסיעה לקחה כמעט שעה בעליות מפותלות וירידות מפותלות לא פחות,. עברנו מפרץ אחר מפרץ, ובכל אחד - בתים, ויאכטות. וממש בסוף העולם - המסעדה.   ירידה מהכביש לשפת המפרץ, ושם מרפסת ובית שהם המסעדה.

באדום- סידני   בכתום  Plam beach     ובצהוב  במסעדה - Cottage Point Inn.

כמות המפרצים באיזור היא פרקטלית לחלוטין ואינה נתנת לספירה וכמעט כולם מאוכלסים.

וכמו שבני אמר " אם היתה לך סירה כאן לא היתה מספיקה תקופת חיים לחקור את כל מעברי המים הקיימים כאן" .

בדרך אילנה וברניס התחילו קצת לקטר על הנסיעה הארוכה.

כשהגענו למסעדה , ברציף שלה היו קשורות כמה יאכטות ( שבאו לאכול)    ומטוס ימי שהביא 7 אנשים מסידני.

איך שברניס ראתה את המטוס היא החליטה כי היא תחזור בטיסה.

רואים את המטוס בחלון ???

שיחה קצרה עם הטייס וזהו. חוזרים בטיסה. ומני ווילי יחזרו עם הרכב. האמת - המצב הזוי לחלוטין.

המסעדה יוקרתית- בקצה העולם, אוכל מצויין, הטיסה חזרה מוזמנת ( הטייס יחזור אח"כ לקחת אותנו). והתברר כי באותו מחיר היינו יכולים להגיע בטיסה מסידני וחזרה.

הטייס חזר, התכוננו לטיסה,

ועל המטוס

 עם הנהג שלנו

 המראות מלמעלה היו נהדרים.

קשה לדמיין את מאות ואלפי המפרצים, והיאכטות . הנוף נראה פרקטלי לחלוטין, חוזר על עצמו עוד ועוד בכל סדר גודל !!

ומה דעתכם על מגרש גולף כזה ? כדור שמפקששים - צריך לשחות אליו ?????

ושתי תמונות של הכניסה למפרץ סידני -  המצוק מבחוץ  

ומבפנים

הגשר והאופרה

 מה לאמר - הרגשה של מליון דולר.

עוד ארוחת ערב קלה ומביאים את מני וברניס לשדה התעופה. הם חוזרים הביתה.

פרידה מרגשת עם הרבה דמעות.  היינו ביחד שבועיים + . והיה מדהים.