איזו שנה זו היתה . מלאה תהפוכות והפתעות.

נדנדה רגשית .

הבן שעבר למוסד,  והלמידה איך חיים בלעדיו יום יום.

איך יסתדר ? איך יסתדרו איתו ? הטיפול הרפואי השוטף ? הדברים הקטנים שעושים אותו שמח ?

לאט לאט התגבר סדר חדש .

מתרגלים.

המוסד בו הוא נמצא התגלה באמת כמקום נפלא.

היחס לדיירים , הליווי הצמוד של כל הצות הרפואי , הליווי לנו ההורים, ההקשבה לבקשות שלנו ( וגם הענות )

והעיקר - הבן התאקלם. וחוזר בשמחה לדירה שלו שם בכל יציאה.

המוסד קרוב אלינו, כך שאפשר בקלות לקחת אותו לאחר צהריים, לרכיבה על אופניים  ולמפגשים משפחתיים.

גם שנת הלימודים הסתיימה. הלחץ של הבגרויות, עבודות הגמר של ה-יב. . אוף...... אפשר לנשום.

הזמן להמשיך ללמוד.

הרשמה, בחינה באנגלית, ראיון- ומחכים לתשובה.

והיא הגיע - התקבלתי לתאר שני .  שנתיים של לימודים ועבודות. כבר הרבה זמן שלא הייתי בקטע הזה. ...

לא שלא למדתי דברים חדשים בשנים האחרונות. תכנית הלימודים במקצוע שאני מלמדת עברה תהפוכות רציניות ובארבע השנים האחרונות ביליתי הרבה בהשתלמויות לימוד עצמי,  הכנת חומרים לתלמידים ולהשתלמויות שהעברתי למורים אחרים.

יהיה מעניין...

.