השנה נראה כחורף לעניין.

כזה אמיתי - עם גשמים ,קור וגם שמש.

לפני שבועיים, באותו יום שבת קר ,קר קר, הייתי בטיול של קבוצת המטיילים שלנו בצפון. לבושים ומכורבלים עברנו בין אתרים בצפון - "  מערות המסתור בגליל " .  האמת - זה היה כעיין טיול "דודות " - כזה בעולים ויורדים והולכים מעט.

 לא מסוג הטיולים שלנו.  היה מעניין, וכמה דברים חדשים למדתי.

(למשל בארבל - שהשם ארבל צריך להיות בעצם שמו של המצוק שממול... )

 הנהג טען כי מעולם לא קרה לו כי כל היום לא כיבה את המנוע של האוטובוס. ירדנו שמענו הסברים, השלמות של יוספוס פלביוס וחזרנו לאוטובוס החם....

חורף.   בימים סוערים - כאלה של שמים כבדים מעננים, רוחות , ברקים ורעמים , אני אוהבת לשבת ולראות את הסערה.

בשנה שעברה, נסעתי בכביש 5 חזרה הביתה בשעות אחה"צ, בסערה חזקה. הגשם הצליף הברקים האירו .

בקיצור חגיגה.

ואז הגעתי לגשר מורשה. על הגשר , כשפני מזרחה רואים את כל  מזרח השרון וגבעות השפלה פרושות.  נעצרתי בצד.

( אל דאגה על הגשר יש בצד המון מקום ולא מסוכן.. )

ישבתי ברכב, מוזיקה קלסית רועמת , ולצלילי החצוצרות והתופים , בליווי הברקים והרעמים... ממש מושלם  

ופתאום נעצרת לידי ניידת משטרה.  השוטר שואל אותי מה קרה ? צריך עזרה ?   הסברתי לו.

הסתכל עלי כאילו יצאתי מדעתי ,  ואני - מחייכת אליו .  

חוזר לניידת ואני רואה אותו מסביר לשוטר השני ולהדגשה מצמיד אצבע לרקה ומסובב אותה מעט.

טוב , צחקתי לעצמי. דעתו עלי ברורה.

גם במרינה אהבתי לשבת מזמן סערות. לשמוע את הניגון של הוונטות ( מיתרי התרנים)  ברוח.

תהנו מהחורף... ( גם בתוך הפוך... ) ותסתכלו דרך החלון - זה אפור ? זה חורף ?  

ואיך אפשר להנות מיום יפה כזה, אם קודם הוא היה אותו דבר ?

רק הניגוד מדגיש את היופי.

ולסיכום בדיחה :

אישה נכנסת לבית מרקחת ואומרת לרוקח שהיא צריכה רעל ציאניד.

הרוקח שאל:" בשביל מה את צריכה בכלל ציאניד??!!"

האישה הסבירה שזה בשביל להרוג את בעלה. 

 אמר הרוקח: "אלוהים אדירים! אני לא יכול למכור לך ציאניד כדי להרוג את בעלך!

 זה בניגוד לחוק! ישללו לי את הרישיון ויזרקו את שנינו לכלא. 

בשום פנים ואופן, לא אמכור לך ציאניד !"

האישה פותחת את התיק שלה ומוציאה תמונה של בעלה במיטה עם אשתו של הרוקח.

הרוקח מסתכל על התמונה ואומר:   "אהה..., למה לא אמרת מיד שיש לך מרשם..."