מחשבות,החלטות , חרטות וכל מה שבינהם. דברים שהיו,מה שעכשו ומה יהיה בעתיד. על בת בכורה (שהיא כבר אמא) על בן מיוחד - שלעולם ישאר ילד ברוחו , ועלי -אמא, סבתא ואישה עובדת . |
| 9/2003
 הילד החריג
ביום שישי הופיע בידיעות כתבה על עידית טפרסון שבנה הוא אוטיסט.
הכותרת של הכתבה ממש הקפיצה אותי - " כן, לילד הזה התפללתי" .
כשראיתי את הכותרת וקראתי את המאמר הרגשתי ממש מוזר . האמת - יותר כועסת.
איזו כותרת זו ? הרי אף אחד לא מתפלל לילד חריג .. וזה נוחת עליך ללא הכנה מוקדמת. ומי כמוני יודע זאת .
בני נולד לפני 16 שנה עם הידרוצפלוס שלא התגלה בבדיקות הרגילות ( התפתח בחודשיים האחרונים להריון) וגרם לעיוות מבני במוח ולפיגור , שהיום מוגדר כבנוני- קשה.
להגיד שאליו התפללתי - זה יהיה שקר .
להגיד שהיום לא הייתי מחליפה אותו - זו אמת. כי ילדים זה לא דבר שקונים בחנות ומחליפים אם הוא לא מתאים.
להגיד "מי שלא מגדל ילד חריג לא יודע מה הוא מפסיד " - גם זה נכון כי זו מלחמה שאינה נגמרת ,
זו השלמה וקבלה (מרצון) של מעמסה כבדה,
זו הכרה של עולם שאחרת לא הייתי מכירה ,
זו השמחה והאושר מכל הישג - ויהיה הקטן ביותר שהילד השיג אחרי מאמצים מרובים.
זו השקעה נפשית שאינה נגמרת ולפעמים ללא תמורה נראת לעין .
וגם השקעה כספית ( למימון כל הפעילויות הנדרשות )כדי להפיק מילד אחד מיוחד את התוצאות הכי גבוהות שהוא מסוגל להגיע אליהם.
ולפעמים זו פעולה סיזיפית .
נכון, אולי הדרך הזו שלה היא הדרך לשכנע את עצמה לקבל את הילד כמו שהוא. כי 6 שנים הוא היה ה"סוד" שלה - כפי שהיא מתארת בכתבה. וכשהיא החליטה סוף סוף "לצאת מהארון" ( וסליחה על הדימוי ) בכתבת תדמית לאלו"ט. מין תפיחה על השכם - תראו כמה אני משתדלת ,וכמה מצליחה.
אני מעולם לא הסתרתי , תמיד הצגתי אותו כמו שהוא , ומההתחלה קבלתי אותו כיצור הדורש השקעה כפולה ומכופלת ( מכל הבחינות)
ואכן את זה הוא קבל ומקבל. ומי שלא קבל אותו כמו שהוא - לא נשאר בסביבתי.
כל חיוך, חיבוק , כל פעולה שמצליחה גורמת לי שמחה .
לראות אותו עם נכדתי הקטנה , שהיום בגיל שנתיים משיגה דברים שהוא לעולם לא יגיע אליהם - זה קורע את הלב.
היום אני כבר לא בוכה - את זה עשיתי בחודש הראשון לחיו- ואז החלטתי - אי אפשר להגיד " תעצור את הספינה אני רוצה לרדת " באמצע הים - ולכן נחיה יום אחרי יום, וכל יום יביא את מה שיהיה.
ונלחם שביום הבא יהיה קצת יותר טוב.
לא , לא לילד כזה התפללתי אבל כשהגיע - עליו לא אוותר. זה לדעתי צריך להיות המסר. ואותו לפי דעתי הם פיקששו .
לשנה טובה ,לשנה שהתחילה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
