הימים האחרונים , הסוערים והגשומים , התאימו למצב רוחי.

חזרתי לעבודה, אך פרט לזה אין לי חשק לעשות כלום.

הרבה מהמכרים שבקרו אותנו בשבעה בקשו לקבל תמונות וקטעים מהסיפורים על אבי. - אך פשוט אין לי חשק רב להתחיל עם הסריקות  .

משום מה זה נראה סופי כל כך.

כן, אני יודעת , הרי הייתי וראיתי את הקבר , הראש מבין אך הלב עדיין מקווה ..

בקרוב אקדיש לו פוסט מלא.

ומצד שני - הרי קבלתי נכדה חדשה . והחיים ממשיכים.

והאחות הבוגרת  ( כולה בת שנתיים ) מכריזה " זו נו'קת  שלי !"

אך בשמחה רבה רצה לשחק עם סבתא דיטי ולהתגלגל איתי על הרצפה.

לילה טוב ילדות חמודות של סבתא

לילה טוב אמא שלי, שאחרי 54 שנות נשואים פתאם לבד במיטה.