יום שישי, 11 בבלילה.

הבעל נרדם על הכורסה, מול הטלויזיה הדולקת ,  הילד לא מוכן ללכת לישון ומוצא לעצמו אין סוף תעסוקות ... רק לא להרדם..

ואני ליד המחשב .

 מרפרפת בין אתרים שונים , ככה סתם ללא מטרה מיוחדת , מרחפת בין בלוגים שונים , מילה פה , משפט משם .. פה ושם נעצרת .. קוראת .. מגיבה ...

עוברת מאחד לשני ללא סדר , רק לפי קישורים בתגובות שלהם,

מגלה עולמות חדשים

חלקם מענינים ,

חלקם נדושים ,

חלקם משעממים

חלקם מנסים להצחיק

חלקם מבקשים נחמה

חלקם מתחננים לתגובות

חלקם מביאים לדמעות ( אך לא נראים אמיתיים )

חלקם סתם ,  לא מושכים להשאר אפילו שניה

חלקם ילדותיים ... ולמי יש סבלנות ..

אין סוף לעולם  המסתורי של ישרא ...

וגם אני כאן.

בעצם הייתי צריכה להנות ... 

מפגשים עם בלוגים מוכרים , הכרת טיפוסים חדשים ,

הוספת עוד שמות לרשימת הנבחרים .... אבל -  

מרגישה "שטוח " - ללא עומק .

 מן ערפל היושב על הנשמה ומונע ממנה להנות , לראות ,להרגיש, לחוש ... רוצה -

  לחבק מישהו אהוב ולהנות ,

  לראות את השמש ולהתחמם לאורה ,

  להרגיש את הרוח ולהפליג על גלי הדמיון ,

  לחוש את שינויי מזג האוויר ולהרגיש חיים ............