חזר הפחד.

בכל יום חמישי בערך בשעה 6:30  אני חוזרת עם בני משעור השחיה שלו דרך כביש גהה ופונה ימינה לפ"ת.    הפעם בסיום השיעור נשאר במים לשחק  .

 כך בשעה 6:30 רק נכנסנו לרכב לנסוע הביתה.  ומיד שמעתי על הפיגוע בצומת גהה.

והתחילו הטלפונים ..   

 4 הרוגים, צעירים,  יהי זכרם ברוך.

החופש זה גם הוא נגמר.

בשבוע בעבר היה כנס של אגודת הכדורגל של מכבי תל אביב - לשחקנים הותיקים באגודה.

אבי , שהיה שחקן פעיל בשנות 60 , היה תמיד הולך לכנסים. הפעם הוזמנו אשתו ובני משפחתו לכנס ולהעלת זכרם של השחקנים .

אמי מכירה הרבה מהשחקנים הוותיקים שכולם כיום בשנות + 70-80 שלהם.

היא היתה מזכירתו של הרופא האורטופד שטיפל בשחקנים , וכך גם הכירה את אבי.

אחד מהם פנה אלי ושאל : "את הילדה ששיחקה על הטריבונות?  " תמיד הייתי במגרש (המכביה - בצפון ת"א )

אז מה היה ?   3 ימים השתלמויות, יומיים לסידורים והכנות לקראת ההמשך ..

ואתמול טיול אתגרי קטן. נסענו לאיזור ים המלח, עלינו במעלה בוקק ( מים זורמים במפלי הבוקק !! )

וירדנו דרך נחל יזרח לשפך זוהר.    הירידה בנחל קניוני, הליכה על סלעים , ירידות בשבילים צרים , וירידה בצוקים צמודים לסלע מעל מדרונות תלולים - לא מיועד לסובלים מפחד גבהים !! .

מזג האויר היה נפלא.

 זו העונה הטובה ביותר לטיולים בדרום.

לא חם , ואפילו קריר. ורק צריך להזהר מהשטפונות.

 לקראת שעות אחה"צ התחילו העננים שהרטיבו את הצפון והמרכז לכסות את השמים וצבע השמים בשקיעה היה סוריאליסטי .

וכמו שאומרים : חזרנו עיפים אך מרוצים.

והבוקר שרירי הרגליים מזכירים לי כי אני לא כל כך בכושר .... ( אני "שונאת " עליות !! )

זהו בינתיים , צריך ללכת לעבוד

שיהיה לכולנו שבוע טוב . ושקט.