חזרתי, ישנתי, והתאוששתי.

זה היה טיול שונה מהרגיל.

אני רגילה בטיולים להיות פעילה, ובטיולי אתגר של הקבוצה המטיילת שלי להגליש, לעזור וכ"ו.

אבל הפעם היה שונה.

זו היתה קבוצה של נשים ( ורק נשים) נכות . בכסא גלגלים, עם קביים ,נמוכות קומה,  ונכויות פיזיות שונות.

לחלקן זו היתה הפעם הראשונה להגיע למקומות כאלה, ולבצע פעילויות שונות מאד מהרגיל.

היינו בקבוצה גם 8 מתנדבות.

היו הרבה שיחות, הכרויות ( הרוב לא הכירו זו את זו ). אני לא הכרתי אף אחת.

בערב, סביב האוכל, באוהל הבדואי בו ישנו ( במצוקי דרגות) התחלנו בהכרויות , בהבנה , ביכולות ובמחשבות של כל אחת.

בסוף היום השני, בשבת , כבר היתה הרגשה כי אנו מכירות כבר זמן רב.

אז מה היה ?

עליה בשביל למפל של נחל קומראן.

שביל עליה רגיל בהרים, צר, עם סלעים, פתולים , קטעים תלולים,  שלנו בד"כ נראה  כלא בעיתי כלל.

מתקתקים אותו בקלות , כולו  בהליכה איטית - 15 דקות.

זה בטח לא המקום לכסא גלגלים או להליכה עם קביים. אבל גם לזה יש פתרון .

וקוראים לו גילגולון.

עם אותו גלגל בודד אפשר לעלות על סלעים, להתפתל בשביל צר ומפותל, לעלות ולרדת ואין מכשול שאינו יכול לו.

בקטעים קשים יש יותר עוזרים - לדחוף, למשוך או להרים . אבל עובר !!!

מעבירים גם את כסא הגלגלים ( הריק)

4 גילגלונים היו , ואיתם העברנו את אלה שלא יכלו ללכת.

תאמינו לי, צריך המון אמונה באלה המחזיקים אותך כדי לשבת בשלווה על הגילגולון.

ולשאר - יד תומכת היכן שצריך.

וכשהגענו - למפל - הסנפלינג. ( קצר כזה, רק 35 מטר ) 

למי שאין ביכולת לדחוף את קיר המפל עם הרגליים, ירדו בזוג עם אחת מהמתנדבות.

אני ירדתי עם אחת שיש לה פחד גבהים. ( קטן.. )

חברו אותנו ביחד, אני עם הרגליים על הקיר , והיא בין רגלי , גולשת איתי ביחד.

באמצע הדרך , רציתי קצת חיוך ממנה - " תני לי חיוך קטן , או שאשאיר אותך כאן... "

קבלתי חיוך קטן ועקום.

אך שהגענו למטה -  אמרה - אני לא מאמינה שעשיתי זאת ....

אחת אחרת , שירדה לבד בפעם הראשונה, היתה בהיי מוחלט .

האושר בשמים.

אחד המדריכים צלם אותה עם הפלפון שלו ושלח את התמונה במייל.

אחרי כמה זמן, והיא עדיין לא נרגעה מהחוויה,  

היא מקבלת טלפון מבעלה -  " תגידי, מה את ספיידרמן ? מה את עושה שם על הקיר ? "  

פלאי הטכנולוגיה.

( גם התמונה הנ"ל הגיע מאותו מקור)

ובינתיים - קפה, תה, עוגות, והרבה דברים טובים.

בהמשך עוד ירידה ובסוף   אומגה  מגובה 35 מטר (נוספים)   לתחתית הנחל, ליציאה.

שיחת סיכום, להביא מכוניות ,

אני - להחליף גלגל .... (בעזרת צמד בנות ) וזה היה מהיר...

והחזרה הביתה.

טיול שונה.

לעזור , להיות קשוב לאחרים ברמות שאינני מכירה ( בעצם קצת מכירה מהבן)

בקיצור להתנדב.

וזה עושה טוב בלב.

מחכה לטיול הבא.

(אגב - אני בתמונה - בשחור ..ובצמות.. )

תמונות מהטיול      כאן