עוד שבוע מתחיל.

ואחרי שבוע אותו סימתי חסרת נשימה, מתחיל עוד אחד כזה..

מתגעגעת לקצת שקט.

לשבת על יד המחשב , ולא לעבוד איתו,

לזפזפ בין הבלוגים והאתרים ולא להרגיש כעוברת עברה..

אבל אולי בשבוע הבא...

בעירי , החליטה העיריה על הקדמת הרישום לבתי הספר התיכוניים לשבוע זה במקום לשבוע הראשון של חופשת הפסח.

ומכאן נובע כי בבוקר מלמדים ואחה"צ - הרישום.

מאחר ואנו בית ספר טכנולוגי ואין לנו איזור רישום יש למיין ולראיין את התלמידים שרוצים ללמוד אצלנו.

בשנתיים האחרונות היתה ירידה גדולה ברישום למגמות המחשבים.

וזה גרר כמובן ירידה בשעות וצמצום למורים.

מקווה לקצת התעוררות בשטח.

אתמול בשבת, הייתי אמורה לצאת לטיול לגולן.

מאחר ולא היה לנו סידור לילד , הפעם תורי לצאת :-))

ומה רוצה הגורל ?     לא התעוררתי בזמן...  איזה באסה !!!

כך שבבוקר נהננו  מהסנדוויצים  שהכנתי , ובצהריים נסענו לשפך הירקון.

כל האיזור הזה אותו אני מכירה משנים, פשוט השתנה לגמרה.

והפך לאיזור בילוי וטיולים.

המחסנים של נמל ת"א הפכו למועדונים, שבילי הליכה ואופניים נסללו,

איצטדיון המכביה, נעלם. נשאר רק מגרש דשא קטן.

מסלולי הריצה מפחם שעליהם ביליתי שעות באימוני אתלטיקה ,

הטריבונות עליהם ישבתי , ובינהם שיחקתי, כשאבי שיחק כדורגל , או צפה במשחקים..

הפכו למגרשי חניה.

 תמונות מילדות של טיול לאורך הירקון בשבת בבוקר... בין קנה הסוף  ...

וסיום בגלידת מונטה ( של אז ) ... גביע זכוכית גדול עם גלידה ,קצפת וסירופ שוקולד...

טעם של פעם..

ואח"כ , בעבודה-  שעות חתירה בירקון, ולימודי חתירה,  יציאה לים מהשפך... מפלי המים החמים של רידינג...

 בכל אופן, טיילנו לאורך הירקון ובילינו שעה ארוכה במשחקי כדור על משטחי הדשא של הספורטק.

עד ששקעה השמש.

בקצה המערבי של הספורטק , מול חניון של דן, הקימה עירית ת"א עמודי זכרון לחללי העיר במלחמות השונות, עמודי שיש שחורים גבוהים עליהם חרוטים שמות החללים. , ובינהם עצי דקל ומשטחי דשא ירוקים.

מקום יפה . ובכל איזור עשרות אנשים מטיילים, קבוצות על רולרים, אופניים....

מקום יפה .

טוב חברים, נגמר לי הזמן, צריך לחזור למציאות ..

אז תזכרו, מחר יהיה טוב יותר

(הכל אופן ... כשיגמר השבוע... )