ביום חמישי הרגשתי שאי אפשר יותר.

המוח התרוקן. לא העלתי על דעתי עוד מקום אליו אפשר ללכת, ועדיין לא היינו בו.

כל יום מחפשת מקום לצאת עם הילד . לתת לו לרוץ, לשחק בכדור ולהנות מהמרחבים.

לארוז תיק , שתיה, חטיפים, כדור והרבה סבלנות.

הבעל חזר מוקדם. השארתי אותם ביחד והלכתי לבד.

לאן ?   סתם להסתובב, להסתכל בחנויות בשלווה.

וכרגיל מצאתי עצמי ( לא כל כך במקרה!!) בצומת ספרים.

אוהבת חנויות ספרים.

שורות הספרים, הריח של ספר חדש,

הדפדוף בספר שדפיו חדשים, הפגישה עם ספרים מוכרים, ספרים חדשים..

ללכת לאט בין הערמות , לקחת ספר, לעיין בו קצת , לקחת אחר..

להכין ערימה של ספרים מענינים, ולהשאיר את ההחלטה מה לקנות - לסוף.

בלש, רומן, מדע, בדיוני, מתח...

לחפש ספרים במבצע ( בכל זאת יש תקציב... )

לבדוק מה יש במדפי הספרים הפגומים ( ברובם זה רק פגם בצבע..)

לחרוש את מדף ספרי המדע הבדיוני... (מה עדיין אין לי)

ועם מה יצאתי ?

שלל גדול . 8 ספרים...

שלושת הספרים של סדרת הנהר של פארמר ( קראתי מזמן... ורציתי שיהיה לי)

אזרח הגלקסיה והעיר והכוכבים של קלארק

2 ספרי בלשים של פארקר ופטרסון

השען העיוור של ריצארד דוקינס ( על אבולוציה וגנטיקה )

אחרי יעברו הספרים סיבוב אצל קוראים קבועים.

ופרט לספרי הבלשים - השאר יחזרו אלי לישיבת קבע אצלי בספריה.

ובמשך השנים יחזרו לקריאה חוזרת.

חזרתי הביתה עם חיוך מטופש על הפנים,

שקית גדולה ביד ,

ושיר חדש בלב ( נו, באמת .... )

בני ישר קפץ עלי ובדק את השקית .

כן, שכחתי קניתי לו 2 דיסקים חדשים . DVD . גם הוא היה מאושר...