חזרתי מוקדם. איזה כיף, להיות בבית בצהריים.

יש זמן  לנקות, לסדר, לכתוב, לקרא, לבשל, לגהץ, לכבס,

ועוד כמה פעולות טריוויאליות ביום רגיל של עקרת בית ואישה עובדת ...

אבל מה ?

ברגע שנכנסתי הביתה ...

  בסלון- עיתונים ושלל משחקים מפוזרים , כוסות מאתמול, שמיכה מהערב...

  במטבח -  שאריות מהבוקר, צלחות מאתמול...

  בחדרים - מיטות מבולגנות, בגדים מפוזרים...

  ליד המכונה - ערימת כביסה מוכנה להכנס .... ובתוכה- כביסה מוכנה להתלות..

אוף...

מבט אחד ארוך.... והיד נשלחת למחשב.

ומאז אני כאן.

משלימה שעות קריאה ( רשימת עידכונים ערוכה.. ) תגובות חובה....

מילא,  הכל יחכה ... (גם בשביל העוזרת צריך לסדר קצת :-))))

***

עוד מעט צריך לנסוע להחזיר את הבן מבית הספר. עדיין לא סודרה ההסעה.

לא יודעת כבר למי לפנות.

כל אחד זורק את הכדור לשני.

העיריה למשרד החינוך, משרד החינוך לעיריה.

ואנחנו באמצע.

אחרי החגים יסתדר הכל ... נו באמת .

***

משהו שכתב עמית הזכיר לי נשכחות.

כל חיי עסקתי בספורט תחרותי. הילדות אתלטיקה קלה, שחיה

ואח"כ גם כדור סל.

כאשר הגעתי לווינגייט - חלום חיי- כללו הלימודים גם התעמלות קרקע ומכשירים.

אני הרגשתי בשעורים האלה כמו פיל בחנות חרסינה.

גם למורה , אגנס קלטי, היו כמה אמרות שפר :

נסעת לנתניה ופנית שמאלה מוקדם מדי...

מה את ? דב ?

בעדינות, תנועות עגולות ...

מה המזוודה הזאת ?    ( על הישבן... )

מאיפה עלי לדעת להתנענע כמו בלרינה ?

לא ידעתי מה לעשות עם היד, ותנוחת האצבעות. נו... זאת העדינה...

היה קשה.

ובסוף ? למדתי.

אמנם לא כמו רקדנית , אבל לפחות נראתי סביר...

(ציון הגמר שלי היה 85 ... שזה גבוה..

קבלתי אותו על מאמץ והתקדמות - כאמור התחלתי מאפס... (

גודו וקרטה התחלתי אז...

גם כיום קשה לי עם התעמלות "עדינה"

אוהבת יותר ספורט פעיל, "קשוח"

אז שיהיה לכם יום יפה ..

וסוף שבוע מלא פעילויות נופש .. כל אחד עם הפעילות שלו

(גם לאמא !! (