הבן יושב בבית .

כמו שאמרה לי המנהלת ביום שישי , עד שימצא פתרון .

ומה לעשות הפתרון הכי קרוב הוא רק ביום שלישי אחה"צ.

(כלומר רק , אולי, ביום רביעי יוכל חזור לבית הספר. )

ביקור פרטי אצל הנוירולוגית. 

ביקור אצלה דרך המרפאות בבית החולים , התור רק לדצמבר....

זה לא הנוירולוג שטיפל בו כל הזמן. כבר כמה זמן חשבנו על להחליף אותו, והמצב עכשו היה הטריגר הסופי.

זה קשה.

דברתי היום עם המורה שלו שחטפה ממנו די הרבה במשך השבועות האחרונים .

והשיא היה בהתפרצות ביום שישי.

מבינה אותם בבית הספר .

אך גם כועסת.

מיואשת קצת...

בטח יחליפו תרופה. אולי משהו חדש.

כל השנים הצלחנו להמנע המריטלין ודומיו.

טיפול הומאופטי, דיקור ( שחולל פלאים )

אך הם לא עוזרים יותר.

לבעיות הרגילות נוספו כנראה בעיות גיל ההתבגרות  והשינויים הנובעים מכך.

וכל דבר מתווסף לקודם ומרים גל גבוה יותר .

(מופע פיזיקלי ידוע ... )

נראה לי כי הבן מרגיש קצת כי קרה משהו חריג.

בד"כ בימים שאין בית ספר כמו בשבת, קם בבוקר ומבקש לרדת להסעה.

אך היום - אף מילה על בית ספר...

בשבת טיילנו עם חברים הגלבוע ובעמק יזרעאל . למקומות רטובים .

היה יפה. טיפס והלך הכל מקום.

הסתכלתי עליו . תהיתי. מה קורה לו בראש.

על מה הוא חושב.

מה גורם להתפרצויות האלו ?

מהו השינוי הכימי במוח הגורם לו לא לשלוט על עצמו.

מי יודע מדוע ולמה ?

מחר אולי אתקשר למנהלת לבקש להביא אותו לבית הספר לכמה שעות ואשאר איתו שם.

אני  "בחופשת מחלה"  מבית הספר שלי.

למזלי יש לי מנהלת המבינה את המצב.  אך לכמה זמן ?

וקצת אופטימיות.

מחרתיים יהיה טוב יותר ....................................

לילה טוב חברים