יום שני , רק ארבעה נשארו . וילי מצטרף אלינו כמדריך לטיול שלנו בהרים הכחולים .
הנסיעה כשעה מביאה אותנו לעיירה Laoura, הנראת כעיירת פנסיונרים עם מפל נחמד ומגרש גולף ענק.
בני כמובן ממחליק וממשיך את היום עם תחת רטוב...
הנוף מסביב מצדיק את השם. . יערות בכל אשר העין תפנה. וקצת ממרחק הם מקבלים גוון כחלחל 
מנקודת התצפית על העמק רואים את הסלע המפורסם של האיזור שלושת האחיות
ועכשו לחידון קצר : היכן יש עוד אחיות כאלה ?????
נדמה לי כי בכל פארק מצאו איזה זוג סלעים וקראו להם אחיות.
האם שאלתם את עצמכם למה לא אחים ??????
בכל אופן הגענו ל- Scenic World
מעל Jamison Valley שכמובן מכוסה כולו עצים - כמו כל האיזור , פעם היה מכרה פחם בתחתית העמק. השתמשו ברכבת ההרים שהיתה שם והפכו אותה לתיירים. Railway-
המסלול לאורך 415 מטר , כאשר יורדים בגובה 206 מטר בזוית של 52 מעלות. בעצם חצי עומדים בירידה
מסלולי הליכה ביער הגשם בתחתית העמק וליד המכרה
את העליה עוברים ברכבל רגיל Cableway , ויש גם אחד העובר לרוחב העמק Skyway מעל המפל הגדול בו .
גובה המצוק מעל ל- 300 מטר.
בתמונה רואים רק חלק מהמפל. הצילום מרכבל המרחף מעליו.שמות נחמדים לשלושת אמצעי התחבורה.
מקום מפורסם נוסף באיזור הן מערות נטיפים.
התברר כי הן המרחק של למעלה משעה נסיעה, אבל החלטנו לא לותר. הדרך היתה כביש די צר המתפתל בין ההרים כמעט 50 ק"מ כאלה... .
הגענו , הכביש עובר מתחת להר בתוך הכניסה למערה Jenpolan caves.
לקחנו את המסלול הקל. האמת שלא היתה ברירה כי הגענו למחזור האחרון שלהם באותו יום.
בפרוספקט היה כתוב כי במסלול זה יש 293 מדרגות , נשמע קצת מפחיד. התברר כי השד לא רק שאינו נורא אלא שהוא סתם מפחיד .... אז ראינו מערה שהתגלתה ב- 1813, 25 שנים אחרי ההתישבות בסידני ע"י איכרים שעברו את ההרים והתישבו בעמקים . ובסוף המאה ה0- 18 עם העליה בהתענינות בגאולוגיה, היא נחקרה והתברר עשרות מערות, מהן 8 מערות שונות בהם מתיירים .
ההר בו היא נמצאת מנוקב בוודאי כבררה.
"המניפות או וילונות
על זה יש ספור
פתאום אנחנו שומעים את המדריך מדבר על " אשת לוט" . כמובן קפצנו - מה יותר קרוב אלינו מאשר זה ?
וסיפרנו את הסיפור המלא ולא את התקציר המעוות שהוא סיפר.
ואז ירדנו כ- 70 מדרגות למעמקי האדמה
נהר תת קרקעי. נדמה כי אין בו מים. אך הם צלולים ושקופים . רואים כל קמט בחול שעל הקרקעית.
וגם כך נדמה שהעומק כמה סנטימטר, אך המדריך טוען כי העומק הממוצע הוא כמטר וחצי....
יצאנו אחרי שעה. לקשת גדולה בשמיים.
היה עוד אור ומהרנו לצאת מהאיזור המפותל לפני החושך. הדרך חזרה לסידני- כ- 200 ק"מ.
בדרך עצרנו לארוחה טעימה .
הנהג שלנו איציק. נהג כל היום בביטחה בכבישים ההפוכים כאן.
זהו. מחר נבלה יום בסידני ללא אירועים מיוחדים . בני ואילנה חוזרים לארץ ואנחנו ממשיכים לבנקוק לעוד 3 ימים.
לא יהיה לי מחשב בעברית שם. אז אולי רק תמונות וכמה מילים.
ביי לכולכם .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
