אחרי הגשם בצפון ובמרכז נסענו לטיול בדרום.

5 בבוקר, חושך, קר, עננים מכסים את השמים - לא רואים את העננים אך פשוט אין כוכבים...

האוטובוס מגיע, ברכות לנמצאים בו , וממשיכים דרומה.

האור מתחזק, ולאט לאט נעלמים העננים.

 8 בבוקר, מישור ימין , כבר לא קר, אפילו מתחמם. חולצות קצרות, תרמיל עם מים ואוכל , ולדרך.

צועדת במרץ חבורת ממטיילים ששכחו כבר מתי היו כאן בפעם הראשונה עם התנועה או בית הספר....

 או כפי השגדירו אותנו בטיול קודם ,חבורת צעירים שפגשנו בגלישות בנחל רחף, -

המחלקה הגריאטרית יצאה לטיול ...  ( ואני שייכת לשכבת הצעירים בקבוצה)

מגיעים לירידה לנחל ימין " מעלה ימין" והנוף המדברי הקניוני המשגע.

יורדים ממשיכים לנחל חתירה החצוב עמוק בתוך הנוף.

ובקצהו  המפל הגדול  והעליה הבלתי נמנעת ...

את הסיפורים על מעלה פלמח אפשר לקרא במקומות רבים כאן כאן

כשמביטים מלמטה נראת העליה כמעט בלתי אפשרית, פס דק ובהיר מסמן את המסלול

( זוית הצילום קצת מטעה - המדרון די תלול)

עולים במדרון , מגיעים לסולם ואחריו ידיות וכבלים העוזרים ומונעים נפילה חופשית...

אנחת רווחה , הגענו למעלה. מנוחה, קפה/תה וממשיכים לעין ירקעם ולאוטובוס.

בפעם האחרונה שהייתי כאן היתה לפני כמעט 25 שנה, וזכרתי את המסלול כקשה.

אבל להפתעתי הקושי היה סביר.  לא היו נחשלים, לא היו מקטרים ואפילו יצאנו מהמסלול באור ...

כל טיול כזה עושה לי חשק לעוד הרבה.  

בשבוע הבא חוזרת למדבר לטיול עם כיתות יא , ושם כבר יהיו קיטורים.

איזה שבת נפלאה זו היתה .