קפה של בוקר.
לחמניה טריה עם פרג , כמו שאני אוהבת.
(היום הורדתי את הבן להסעה. ואחריה למכולת... בד"כ עדיין ישנה בשעות אלה.. :-))))
ועיתון של בוקר, המחכה על יד הדלת. (מעריב)
וכתבה : ילד שלי מוצלח. מבנה חדש של מערך התלמידים המחוננים המציע שידרוג בהשקעה בדומה לזו המקבלים ילדי החינוך המיוחד.
איזה יופי . באמת. ילדים כאלה צריך לטפח. לילדים כאלה צריך לתת עוד גרויים.
הם זקוקים לזה.
הם חייבים את זה .
אנחנו זקוקים להם.
אנחו זקוקים ליכולת המיוחדת שלהם.
השקעה בהם תיתן פירות , מהם גם אנו נהנה.
ועכשו קראו טוב טוב : ( כל ההדגשות הן שלי )
"עידוד תלמידים מצטיינים יקבע רק לפי היקף התקציב.
ועם כל ההבנה לקשיים של של תלמידי החינוך המיוחד חייבים להתחשב גם בתלמידים בקצה העליון של הסקאלה. בשנים האחרונות אנו שופכים הרבה כסף על החינוך המיוחד בגלל כל מיני חוקים ואילוצים. מדובר כבר בהשקעות לא הגיוניות."
כך אמר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך פרופסור יעקב כץ .
ומחבר הדוח פרופסור לפסיכולוגיה ברוך נבו :
"השקעת המדינה בחינוך המיוחד זועקת לשמים .
אם המדינה נניח גוף עיסקי, ברור שהיא משקיעה פחות במי שיכול להביא תשועה בעתיד.
הסיבה פוליטית , קשה לציבור לראות ילד מפגר זרוק ברחוב.
אך אנו בועדה לא חושבים כך
לשאלה במי להשקיע יש שתי תשובות אחת של הלב והשניה של השכל .
יש לחשוב על העתיד של כלל החברה ושל הילדים המחוננים .
יש פוטנציאל גדול שיתבזבז אם לא יטופל בדרך הנכונה "
אתה הבנת את זה ברוך ????????????????????
חיים, תדליק את האורות בבקשה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה באמת מסלול רטרטן משובח בדרך אל האושר
רק של מי ? על חשבון מי ?
בואו ונבדוק מה הוא אומר :
1. צריך להשקיע במחוננים. נכון. מסכימה.
2. אין תקציב. לא בטוח. תמיד מקצצים היכן שקל.
3. תקציב הילד בחינוך המיוחד גבוה יותר . נכון. ולא מרצון הם שם. (פירוט למה גבוה, בהמשך)
4. השקעה לא הגיונית. היגיון ? (לא רוצה להיכנס לזה - אני לא הגיונית..ויש כמה דוגמאות בעבר ל"טיפול" באוכלוסיה כזו... . )
5. אין תשואה על ההשקעה בחינוך המיוחד. בטח אין. רק חיוך קטן , ועוד מילה , ועוד תנועה..
6. על החברה לחשוב רק עם השכל. ואת הלב נאפסן עד שירווח.אבל אז כבר לא נזכור לשם מה הוא קיים
7. יש לקצץ בחינוך המיוחד אם הגעתם עד לכאן הרי זו מסקנה ברורה . לא ?
8. ומה יעשו הילדים בחינוך המיוחד ? יקראו ספרים ? ילמדו לבד ? יטיילו עם חברים ? יעסיקו את עצמם ?
אז למה התקציב גבוה ?
כיתות קטנות, סייעים בכל כיתה, לפעמים אחד על אחד, ציוד עזר יקר, משחקים מיוחדים,
מוזיקה,תנועה, אומנות, פיזיוטרפיה, תקשורת, ועוד ועוד.
לא מותרות , רק הדברים ההכרחיים, הבסיסיים.
את "המותרות " אנו מממנים לבד. מתרומות.
מוסיפים ומביאים ציוד, (מחשבים טלויזיות וידאו, )
טיפול עם בעלי חיים, קצת קשר לעולם בחוץ.
וזה מספיק ?
יום לימודים ארוך .... לרובם רק עד 2:30. אח"כ מועדונית (רק לחלק יום ארוך אמיתי עד 5 )
מי שניסה להעסיק ביביסיטר לילד כזה , יודע - לא כל אחד יכול.
אין רגע מנוחה.
אין רגע שלווה.
כל הזמן במיגננה.
נכון. זו הבעיה שלי .......................
נמאס לי להתנצל.
נמאס לי להסביר
נמאס לי מכל ה"חכמים" בעלי התארים.
רוצה כבר שירדו מאיתנו.
ובאמת - הוא ילד שלי מוצלח. הבן שלי.
וכל הישג - אין מחונן ממנו. להשיג בכל כך הרבה מאמצים , כל כך מעט .
אבל זה רק למתבונן מהצד.
זה כל כך הרבה בשבילו ולנו.
ילד שלי מוצלח.
תעזבו אותו במנוחה.
אין תחרות . אז למה הקנאה ?
רוצים להתחלף ??????????????????????????????????????.
בוקר טוב לכם חברים .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
