הקדם-אירוויזון השבדי (המכונה כאן Melodifestivalen) הוא, כמו שכבר סיפרתי בעבר, אירוע שעולה כנראה בעלות ההפקה כמו גם בגרנזיוזיות שלו אפילו על האירוויזיון עצמו.

בכל מקרה, כלל שלל השלבים של הקדם (4 תחרויות בארבע ערים שונות, חצי גמר בגטנבורג וגמר בשטוקהולם בספ"ש שעבר, בנוכחות 40,000 צופים ועם קהל צופים בבית של יותר מ-3 מיליון - שליש מאוכלוסיית שבדיה) הגיגעו לסיומם בשעה טובה, אך לא כל כך מוצלחת.

השנה, בכדי להתגבר על החרפה של השנים האחרונות (בהן שבדיה בעקביות בוחרת שירים שמסיימים באירוויזיון עצמו בתחתית הטבלה) שינו השנה את השיפוט בגמר והפכו אותו למעשה למיני אירוויזיון - ועדות שיפוט מלא פחות מ-6 ארצות דירגו גם הם את השירים, כמו גם שופטים ב-6 ערים בשבדיה ולבסוף, מה שהצביע הקהל בבית (1.7 מיליון הצבעות!).

מבין עשרת השירים שהגיעו לגמר, היה ברור שהבא הוא לא רק פייבוריט אלא גם השיר המוצלח ביותר:

ואכן, כל עוד היה מדובר בשופטים (השבדים כמו גם הבין לאומיים), הוא עמד במקום הראשון.

אך ברגע שנכנסו קולות הצופים לתמונה, נבחרה במקום הזוועה הזו, והיא זו שתייצג אותנו השנה באירוויזיון. נו, הנה מגיע עוד מקום 20 מינוס.