הארגון בו אני עובד החליט, בעקבות אי אלו עניינים של בטחון מידע מהחודשים האחרונים, לשנות את מדיניות השימוש במחשבים בארגון.
למעשה, כך נודע לי היום בישיבת הנהלה, החל מהראשון באפריל (זאת אומרת, עוד יומיים), לא ייתאפשר יותר לאף אדם להתקין תוכנות באופן עצמאי על מחשבו. וכן, זה כולל את מאות אנשי המקצוע שבמסגרת עבודתם מפתחים, בודקים, מתכננים ומתעדים תוכנות אותן אנחנו מפתחים.
המידע הזה לא יצא עדיין באופן פומבי לחברה, מה שאומר שאף אחד לא ממש התכונן לכך וכנראה, אם לא פספסתי משהו, ביום שישי פשוט יגיעו אנשים לעבודה ויגלו שבמקום לעשות את מה שהם רגילים (ועובד בצורה הכי אפקטיבית), הם צריכים לבקש יפה ממחלקת ה-IT שתתקין להם.
האבסורד הוא שאפילו אנשים שמפתחים תוכנות קצה, אלו שבאופן נורמלי מתקינים על תחנת עבודה, לא יוכלו להתקין את התוכנות שהם עצמם פיתחו בשביל לבדוק אם הן עובדות (וכנ"ל לגבי הבודקים של התוכנות, כמובן). וחלילה שמישהו יחשוב צעד קדימה, כמו למשל להוסיף עוד כמות נכבדה של תומכים במחלקת ה-IT כדי לוודא שכאשר מפתח צריך לבדוק משהו שהוא יצר הוא לא יישב ויחכה שעתיים שלאיש הסיסטם יהיה זמן להתקין לו את התוכנה.
חלם זה בשטוקהולם, או כך זה מרגיש לי היום. מזל שבעוד שבועיים אני יוצא להתאווררות של ארבעה חודשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Ford Prefect
