כאב לילדים קטנים, אני מכיר היטב את התסכול שבקניית מיכל לבועות סבון לילדים בגיל הרך.

הסצינה המתבקשת:

פורד נכנס לחנות, יוצא עם מיכל בועות סבון.

הטרול: אבא! בועות! אני רוצה בועות!

אינשם (תוך ניפנוף ידיים נמרץ): דה! דה! דה דה דה! טה!

פורד: בסדר טרול, הנה אבא יעשה בועות (אבא עושה בועות לשמחת כל הנוכחים).

הטרול: אבא! עכשיו אני! אני! (תוך נפנוף ידיים נמרץ).

אינשם: טה! טה! דה! (תוך התלות על מכנסי פורד).

פורד: בסדר טרול, אבל תזכור: צריך להחזיק את זה בזהירות כדי שהמים לא יישפכו. אתה זוכר?

הטרול: כן, אבא.

אינשם: טה!!!!!!!!

הטרול לוקח את מיכל הבועות מאבא, מתחיל לעשות בועות, אינשם מתחיל לרדוף אחריהן ושוכח שהוא רצה גם לשחק עם המיכל הצבעוני.

עוברות בערך 5 שניות.

הטרול מסתובב או רואה משהו או סתם שוכח, מסובב את היד שמחזיקה את המיכל.

פורד: טרול, תזהר שלא יישפ... 

נשפך.

טרול: ווהההההההההה

אינשם: טה!!! טה!!! וההההההההההה!!!

פורד: סמבדי שוט מי נאו.

והנה, סוף סוף, הפתרון הגאוני, רק 30 ש"ח ב"שילב" הקרוב למקום מגוריכם, the best thing since sliced  bread.

ובא לציון (ולשבדיה) גואל.