לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות.
Avatarכינוי:  Ford Prefect

בן: 45

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2011

על תליינים וחיות אחרות


התקשורת הישראלית (ואני מניח שבשאלת ביצה ותרנגולת, הציבור הישראלי) מאוד "אוהבים דם".

 

בצורה קצת יותר ספציפית - אוהבים מאוד לזהות חשודים בפשעים עוד לפני שנשפטו והורשעו (לפעמים לפני שעוד בכלל הועמדו למשפט) ולהציג את הדברים בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. לפעמים זה מסתדר עם העובדות, לפעמים הורסים לאנשים את החיים ללא כל סיבה מלבד הרצון ל"נקמה מהירה".

 

הגישה הזאת תמיד הפריעה לי. הרי כל מערכת המשפט הישראלית מבוססת על עיקרון "חף מפשע עד שהוכחה אשמתו". עם זאת (ובלי להכנס לבעיתיות של מערכת המשפט בישראל, בה אחוזי ההרשעה הפלילית הם הגבוהים ביותר בעולם המערבי), ה"תלייה הציבורית בכיכר העיר" שנעשית על ידי התקשורת מוציאה את כל הפואנטה מהעיקרון, שהרי האדם שתמונתו ושמו התנוססו בכותרת כל עיתון יום אחרי החיסול/שוד/רצח/אונס כבר לעולם לא יוכל לחזור לחייו הקודמים גם אם הוא צח כשלג וחף מכל עבירה.

 

התקשורת בשבדיה, לעומת עמיתיה בישראל, עומדת בקצה השני (והגרוע באותה מידה, גם אם בצורה שונה לחלוטין) של הסקאלה. במסגרת זו (ולפי הסכם לא רשמי בין כלי התקשורת, ללא כל חוק המחייב זאת) נמנעים כלי התקשורת בשבדיה לזהות חשודים, אשמים ועם מורשעים לאחר הרשעתם, וזאת בכדי לממש את עיקרון ה"חף מפשע עד שהוכחה אשמתו" כמו גם לאפשר לעבריינים להשתקם.

 

זה מגיע לפעמים עד כדי אבסורד, כמו למשל כאשר פדופיל סדרתי, שהורשע מספר פעמים, ריצה מאסר, השתחרר וחזר על פעולותיו, לא מזוהה על ידי התקשורת, מה שמאפשר לו פעם נוספת לבצע מעשים מזוויעים שכאלו נגד ילדים נוספים. במקרים אחרים (כמו ברצח של בת ה-18 השבדית אתמול על ידי תושב ספרד ממוצא מרוקני), לא מזהים את החשוד למרות שנתפס בזירת הרצח (כאשר הוא מנסה לרצוח את חברתה של הנרצחת) ולמרות שבתקשורת הספרדית הוא מזוהה בצורה מלאה וברורה.

 

לא רק זאת, אלא שהתקשורת השבדית, בכדי לא "להחתים אוכלוסיות", נמנעת מלזהות את מוצאו של האיש (כמו במקרה זה, נמנעו לספר כי מוצאו מרוקני והסתפקו בכך שהוא "בעל אישור שהיה בספרד" כרמז עדין).

 

מה יותר טוב משתי הגישות? מבחינתי זו נבלה וזו טריפה. אין ממש פתרון אידיאלי. יש לשמור על זהותם של נאשמים בסוד על להרשעתם ואם מדובר בפשעים שאינם בעלי עניין ציבורי גבוה (אם בגלל זהותו של הנאשם ואם בגלל חומרת הפשע) אז יש לאפשר להם אנונימיות גם לאחר ההרשעה בכדי לאפשר סיכויי השתקמות לאחר המאסר.

 

אני אישית לא מכיר ממדינות אחרות מודלים שעובדים טוב יותר, אבל אם מישהו מכיר אשמח לדעת.

נכתב על ידי Ford Prefect , 19/6/2011 13:56   בקטגוריות ענייני היום  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של lubijh ב-17/2/2013 10:14



267,480
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFord Prefect אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ford Prefect ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)