ברנדן ניומן, כתב התיירות של CNN, עשה גיחה לשטוקהולם וסיפר עליה בהרחבה.

מעבר לשפה הקולחת והמשעשעת אפשר להגיד שהוא בהחלט הראשון שמצליח לתפוס את המהות כמו שאני מבין אותה ולכתוב אותה כיאות.

אז סתם כדי לעשות לכם חשק, לתת לכם מידע ואולי גם קצת כקונטרה ל"ידען" ההוא, החלטתי לעשות מעשהו לתרגם לטובת אלו שמעדיפים עברית על אנגלית.

מה לא בסדר בשטוקהולם?

מרטיני ב-22 דולר. וזה אפילו לא היה מרטיני שהוגש עם פתיתי זהב וריסי חד-קרן. למעשה, זה בקושי היה מרטיני.

זה היה בסך הכל שני זיתי קלמטה שמנוניים מכוסים באונקיית ג'ין ואונקייה של משהו שלא היה ורמות'.

זה היה המשהו-שנקרא-מרטיני הגרוע ביותר שטעמתי בחיי. והמשהו-שנקרא-מרטיני היקר ביותר שאי פעם שילמתי עליו. אני לא אתן לעצמי לשכוח אותו מפני שזה הדבר היחיד שהיה לא בסדר מכל העיר שטוקהולם.

אני יודע מה אתם חושבים עכשיו: "הפתעה! טייל אוהב מקום בו הוא ביקר!"

וזה נכון, סיפורי נסיעות נוהגים להיות לא-צפויים בערך כמו ראיונות של דיק צ'ייני בפוקס. אבל האמינו לי כשאני אומר לכם שביקור קצר בשטוקהולם בקיץ יגרום לכם לשקול בכובד ראש להציע מועמדות לעבודה באיקיאה.. בשבדיה.

למעשה, שטוקהולם כל כך אטרקטיבית וכל כך נוחה למשתמש שרגשותיך כלפי העיר ינועו בין הערצה לקנאה. זה כמו השכן עם הגינה המטופחת, הקריירה המצליחה והמשפחה המקסימה. מצד אחד אתה רוצה להיות כמוהם. מצד שני אתה רוצה להתחיל להפיץ שמועות שליליות עליהם ולקרוע להם את החצר עם שמיניות בטיוטה קאמרי המלוכלכת שלך.

"נו, אבל ממש יקר שם", אתה חושב. "לפחות זה משהו שאפשר להגיד נגדם".

וזה נכון שלא זול (ראו את המשהו-שנקרא-מרטיני שהוזכר לעיל), אבל זה בערך כמו לאכול באיצטדיון בייסבול. אם אתם נמנעים מהאלכוהול ונוהגים בחוכמה לגבי המקומות בהם אתם אוכלים, המחירים לא ייגרמו לכם לבכות.

מצאתי טיסה בין לאומית לשטוקהולם מקרואטיה בשישים דולר. למגורים, השתמשתי באתר AirBnB, אתר חדש יחסית שמאפשר לאנשים להשכיר את בתיהם כאשר הם אינם בשימוש.

החברה שלי ואני מצאנו דירת שני חדרים במרכז שטוקהולם עבור 650 דולרים לשבוע. היא כללה מטבח בו אפשר היה לחסוך כסף ולבשל וספה נוחה בה אפשר היה לחסוך כסף על ידי צפייה בטלוויזיה שבדית והעמדת פנים שאתה באמת מסתובב בשבדיה.

"ונציה של הצפון"

"אתם אמריקאים"? שאל הבחור שישב לידנו. הוא היה גבר בדיוק-הצד-הנכון-של-נאה בגיל העמידה שישב ביחד עם חברו הויקינג המודרני בעל השיער הבלונדיני הארוך והזקן אדום.

"כן"

"אנחנו רוצים לקנות לכם משקה".

"למה?"

"בגלל שאנחנו מרגישים רע שאיבדתם את ה-A". מוקדם יותר באותו היום, S&P הורידו את דירוג האשראי של ארה"ב.

נו, הנה נעלמה היכולת שלי לא לאהוב את שטוקהולם בגלל העובדה שהשבדים קרים וחסרי הומור.

הבדחן והויקינג בדיוק היו בדרך חזרה מחודש וחצי של חופשת קיץ באיים. ורק למקרה שחשבתם שחברתי ואני נפלנו על העילית העשירה של שבדיה, כדאי שתדעו שכמעט כולם בשבדיה מדברים אנגלית, כולם מקבלים לפחות חמישה שבועות חופש בתשלום בשנה ולרבים יש בתי נופש. עם 600,000 בתי קיץ, יש לשבדיה  את היחס הגבוה ביותר בעולם של בית שני לכמות אוכלוסיה.

זה יהיה מקום טוב לספר לכם ששטוקהולם היא חלק מארכיפלג של 24,000 איים. רבים מבתי הקיץ של המדינה נמצאים על אותם איים ושטוקהולם עצמה נפרסת על פני 14 מהם.

העיר כונתה "ונציה של הצפון", מה שנראה (מלבד העובדה שהמים נקיים ואפשר לשחות בהם ולאכול את הדגים שדגים מהם) מתאים. העיר כולה מחוברת לתרבות הימית. ממצאים ויקינגיים מפוזרים על פני כמעט 100 מוזיאונים ברחבי העיר.

ספינת 64 תותחים מהמאה ה-17 ששוחזרה בדייקנות היא המוצג המרכזי במוזיאון ואזה האהוב. הרים של מאכלי ים בכל מקום. גם באופן פיגורטיבי  במסעדות שבדיות קלאסיות כמו פליקאן וטרנן וגם מילולית בשווקי האוכל של העיר. המדהים מכולם הוא Östermalm Food Hall, היכן שהדגים המכוסים בקרח בדלפקים נראים כמו אטלנטיס בזמן גאות שפל.

הבדחן והויקינג לימדו אותנו משהו נוסף בלילה שפגשנו אותם: שבדיה נמצאת בלב "חגורת הוודקה", סרט של מדינות באירופה שתושביהן מחבבים וודקה. מאוד.

אולי זה לא מפתיע לאור העובדה ששבדיה היא המקור של וודקה Absolut אבל זה עדיין מצריך הסתגלות למבקרים מחגורת היין-עם-ארוחת הערב.

חיים את החיים הטובים

שבדיה גם מלאה בבירה משלל מינים וחוזק. באותו הלילה, בעזרת חברינו החדשים, חברתי ואני בדקנו את כולן עד שעלתה השמש. זה פחות מרשים ממה שאתם חושבים מכיוון שבשטוקהולם ביולי השמש זורחת בערך בשלוש וחצי בבוקר.

ביום הבא דילגנו על ארוחת הבוקר ובמקום זה הלכנו ישר על "פיקה", שם עצם/פועל שמשמעותו "הפסקה", כהפסקת קפה. הפסקת קפה בדרך כלל מלווה על ידי דברים טובים מתוקים ואפויים. מאפה הקינמון (שנק קינמון במחוזותינו) היא הפייבוריט המקומי, אבל נפלתי חזק למאפה ההל, עם אותו מרקם כמאפה הקינמון אבל עם חריפות עדינה תודות להל.

"פיקה" היא חלק משמעותי בתרבות השבדית. לשלב עבודה עם הפסקת קפה עם חברים וקולגות היא דרך אחת להשיג "לאגום", עוד מילה קשה לתרגום משבדית שאומרת, בערך, "בדיוק מספיק". לא יותר מדי, לא פחות מדי.

יש כאלו שאומרים שהמילה היא קיצור של המושג Läget Om ("מסביב לקבוצה"), משפט ששימש בימי הויקינגים כדי להגדיר כמה אדם צריך לשתות מהקרן שהועברה מסביב לקבוצה בכדי שתספיק לכולם לקבל חלק שווה. כולם מקבלים חלק שווה היא פילוסופיה שטבועה בבסיס התרבות השבדית.

בית קפה הוא מקום טוב לראות את האספקטים הפרקטיים של "לאגום". בין שלל המאפים והאנשים (המאוד אטרקטיביים!), אפשר לראות גברים רבים שאוחזים קפה ביד אחת ומנענעים עגלת תינוק בשניה.

אבות בתפקיד נמצאים בכל מקום. זה לא רק בגלל ששבדיה לוקחת את הפמיניזם ברצינות ("לאגום") אלא בגלל שלשבדיה אחת ממערכות התמיכה בהורים הנדיבות ביותר בעולם. משפחות מקבלות 13 חודשים של חופשת לידה לילד (האמת לא בדיוק, 480 יום מהם 390 "תשלוםגבוה" ו090 "תשלום נמוך"), כאשר חודשיים מאלו נשמרים לאב בכדי שיוכל לגדל את הילד (שוב, לא מדוייק, כל הורה צריך לקחת לפחות 60 ימים כדי לנצל את כל ה-480. עם שני ההורים לוקחים תקופה שווה מקבלים בונוס מיוחד. מעבר לכך, זה לחלוטין תלוי בהורים איך מחלקים את זה).

לאגום.

שאר הטיול שלנו לווה באמיתות יפהפיות ומתסכלות על שבדיה: תחבורה ציבורית נקייה ובזמן. יותר שכונות תוססות מאשר אפשר לחקור בשבוע אחד, מאוסטרמאלם הסנובית להדר של גאמלה סטאן (העיר העתיקה של שטוקהולם). עיצוב נפלא בכל מקום, ממפסקי האור ועד האופניים העירוניים (!).

ביום האחרון שלנו שם, בהינו באנשים וחנויות בוטיק ברובע סודרמאלם הטרנדי וראינו צבי בגודל של מכונית מסתובב באחד מהפארקים הרבים בעיר. כל זה קרה תחת שמים כה מחשמלים - שילוב של סגול, כחול, אפור, לבן, כתום וצהוב - עד שמצאת את עצמך עומד ובוהה למעלה בערך פעם בשעה.

סיימנו את הטיול על טרסה רחבה המשקיפה על העיר.

"מה יש לא לאהוב במקום הזה?", תהינו. זה היה המקום בו קיבלתי את המשהו-שנקרא-מרטיני שעלה 22 דולר.