(אזהרה - פוסט מלא טרוניות לרוב).

כן אני יודע, חברות טלפוניה זו מכה שאפילו לוציפר אישית מתגאה בה.

עם זאת, עדיין מדהים להתקל באטימות, טמטום וטפשות הזו באופן אישי (שכמובן משפיע ישירות על החיים הפרטיים).

הסיפור הוא כזה:

באוגוסט האחרון החלטתי להעביר את חשבון האינטרנט המהיר שלנו מחברה א'  (מעתה נקרא לה "ביש") לחברה ב' (מעתה נקרא לה גדא").

ביש יקרה למדי מגדא. במחיר של האינטרנט המהיר בלבד אצל ביש יכולתי אצל גדא לקבל גם את אותו אינטרנט מהיר וגם קו טלפון (כך שייתקבל חסכון נאה של מאה/מאה וחמישים קרונות בחודש ללא כל מאמץ).

שמח בחלקי הודעתי לביש כי אתה מתעדעד לעזוב את שירותיהם ומתכוון לעבור לחברה המתחרה גדא. (למה זה חשוב, תיכף תבינו). כמובן שהמטרה היתה לראות איזו הצעה נגדית מפתה הם ייתנו ללקוח שכך פתאום עוזב אותם אחרי שנים ארוכות. יוק. מכיוון שיש "הודעה מוקדמת" של חודשיים על ניתוק השירות, נקבע כי ב-14 באוקטובר יהיה יומי האחרון כלקוחה של ביש.

אחר כך התקשרתי לחברת גדא, שם בתום דין ודברים נחתם הסכם טלפוני ושם גם הוסבר כי מכיוון שהקו יושב אצל ביש, גדא יתחברו רק ביום בו ביש יתנתקו. ובא לארץ הויקינגים גואל.

עברו להם חודשיים וה-14 לאוקטובר בוא הגיע השבוע.

היום התחיל ככל יום חול אחר, עד לרגע בו הטרול מודיע לי כי "אבא, משהו לא בסדר באייפד שלי" (כן, לילד יש אייפד משלו. אנחנו במאה ה-21, לא?).

בדיקה קצרה העלתה כי למרות שהרשת האלחוטית בבית תקינה ועובדת במלוא המרץ, החיבור לאינטרנט הוא, אעפס, מת.

פשפוש קצר בזכרון הרעוע (הרימיינדר של לוח השנה בטלפון) הראה כי אכן - יום חג הוא זה, בו אעבור מביש לגדא.

טלפון קצר לגדא (השעה היתה רבע לשמונה בבוקר, למה זה חשוב יתברר בקרוב) ועל הקו מוקדנית חביבה. בדיקה קצרה אצלה מעלה כי "היתה בעיה בהזמנה. מכיוון שמוקד ההזמנות נפתח רק בשמונה צריך להתקשר שוב". אחרי שהסברתי לך שהחלק "שירות" ב"שירות לקוחות" אומר שהם צריכים לשרת אותי ולא להפך, היא הסכימה לבדוק איתם ב-ע-צ-מ-ה ולהתקשר שוב. מדהים.

ארבעים וחמש דקות לאחר מכן התקשרה המוקדנית החביבה ובקולה החביב בישרה לי שאכן היתה בעיה בהזמנה. כאשר חתמתי על ההסכם (הטלפוני) איתם ניסתה המערכת שלהם להעביר את קו האינטרנט המהיר אליהם. נסיון זה נכשל מפני שהקו היה חסום להעברות (זה השלב בו החלו לבצבץ סימני שאלה מעל ראשי). המערכת של גדא, באופן אוטומאטי, החליפה את "העברת הקו" ל"הזמנת קו חדש". מהלך שנחסם מיידית כי, מה לעשות, על הקו שלי ישב חשבון האינטרט המהיר של ביש. ו... זהו. בשלב זה, הפסיקה חברת גדא להתעסק בעניין. בשלב זה סימני השאלה הפכו לסימני קריאה עם ענן סערה קטן. מה זאת אומרת, "הפסיקו"? באיזה שלב בחודשיים הללו חשבה חברת גדא שאולי כדאי ליצור קשר על הלקוח כדי לספר לו שמשהו השתבש בהסכם החתום?

גם חברת ביש, לה סיפרתי כאמור שאני עובר, לא חשבה לציין בפני את הבעיתיות של ביטול הקו כאשר אני מתעדעד להעבירו לחברת גדא. מילא, גם אם הם יצאו חולערות אי אפשר לצפות ליותר - הרי אני נוטש אותם (אבל עדיין, שירות מחורבן).

בכל מקרה, בחזרה בחברת גדא - הסתבר כי מכיוון שאין כלל קו ADSL בביתי יותר (הרי ביש ביטלו אותו וגדא לא לקחו אותו) הדרך היחידה לתקן את המצב היא הזמנה חדשה, דהיינו קו חדש לבית.

או אז התברר שחברת גדא רוצה:

א) 1500 קרונות "דמי טכנאי" למקרה שיצטרכו לשלוח טכנאי ("בשביל מה צריך טכנאי, הרי הכל אלקטרוני ועד היום היה קו ADSL פעיל בבית?", שאלתי. התשובה המלומדת היתה משהו בסגנון "למקרה שהוא ייצטרך לסדר כמה דברים").

ב) ההתקנה תיקח בין ארבעה לשישה שבועות. ארבעה לשישה שבועות. חודש עד חודש וחצי.

גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים לשנות השמונים! המונופול של בזק חוזר במלוא הדרו למעצמת הטכנולוגיה של צפון אירופה!

דין ודברים נוסף איתם (בסגנון "תגידו לי, אתם החלקתם על הקרח ודפקתם את הראש באיזה קנאקרברוד?", רק קצת יותר מנומס) הוביל להצלחה הגדולה - הם ינכו 50% ממחיר הטכנאי.

זה השלב בו אמרתי שהם יכולים לחפש את החברים שלהם ומצאתי די מהר דיל אצל חברה ג' שגם נותנת מחיר יותר זול, גם לא גובה דמי טכנאי עלומים וגם צריכה "רק" 2-4 שבועות בכדי לחבר אותי לאינטרנט המהיר.

מה שאומר שבינתיים אנחנו בלי אינטרנט בבית (רק בסלולרי). זה יותר גרוע מלשבת ולצפות במרתון שידורים חוזרים של "שישי גאון".