בעוד כמה שעות אני והבלונדה אמורים להיות על המטוס בדרך לספ"ש ללא הילדים בברצלונה. הכל נראה מושלם - מלון נפלא, מסעדות מומלצות עם מקומות מוכנים במיוחד ליום המיוחד - מחר - בו יימלאו לבלונדה 33 בתאריך הנפלא 11/11/11.

כמובן שבשביל לסבך את העניינים, הצלחתי לנקוע את הקרסול בדרך לשים את הילדים בגן היום בבוקר. מאז אני יושב על הספה בבית (במקום התכנון המקורי - לעבוד עד הצהריים ואז לפגוש את הבלונדה ולנסוע לשדה), מקווה שהעניינים יסתדרו עד שנצא. שויין.

(ואם למישהו יש המלצות על ברצלונה, הן ייתקבלו בברכה)

בביקורת גיל 4 שנעשתה לטרול עלה החשד כי הוא זקוק למשקפיים, מה שהוביל לבדיקה אצל אופטימטריסט שהובילה לבדיקה אצל רופאת עיניים בבית החולים לעיניים של שטוקהולם, מה שאישר - הטרול רחק רואי מאוד (פלוס 5) באחת מעיניו, מה שדורש משקפיים באופן מיידי בכדי שאפשר יהיה להציל את השימוש בעין (מסתבר שאם לא עושים את זה עד גיל 10 בערך, המוח פשוט "מוותר" על העין החלשה והיא הופכת למה שידוע כ"עין עצלה").

אז מאז אתמול מסתובב הטרול עם משקפיים אותם הוא בחר בעצמו (מסגרת כחולה עם כלבים ועצמות לכלבים) ומרגיש מאוד גדול ועם זאת תוהה. בגן קיבלו אותו בצורה טובה אבל כמובן שכהורה אני חושש מהעבודה שהוא שונה מהשאר, דבר שאף פעם לא מועיל להתפתחות של ילדים בחברת ילדים אחרים. כמובן שכלפיו אנו מפגינים בטחון מלא ותמיכה, אבל זה עדיין מעלה לי גוש בגרון כשאני רואה אותו עם העדשה הכל כך עבה מול אחת העיניים, מסתכל עלי, ומנסה להרים את המשקפיים שהחליקו לו על האף שבאמת עדיין קטן מדי בשביל משקפיים.

עצוב, אבל אני מקווה שלפחות בצורה כזו יישתפר המצב עד כדי כך שבערך בגיל 10 הוא יוכל להפסיק ולהשתמש במשקפיים (הייתרון העיקרי ברוחק ראייה - יכול להשתפר, בניגוד לקוצר ראייה שרק הופך לגרוע יותר).

למה לעזאזל נותנים לאדוני אנסי חודש של "התארגנות" בבית פשוט נשגב מבינתי. הרי כל פושע "רגיל" היה נזרק לזינזאנה ויאללה - לקלבוש.

אבל לפחות תם הפרק המבחיל הזה בהיסטוריה ואפשר לנשום לרווחה - גם אם זה לוקח שנים, גם אם מדובר באדם בעמדת כוח ובעל השפעה וממון - עדין אפשר להביא אותם למשפט צדק ולהענישם על מעשיהם. מקווה באמת שזה יועיל כלקח לפוליטיקאים ושאר בכירים אחרים.