לפני חמישה שבועות התחלנו את השיפוץ הגדול בבית - שני שליש מהמרתף (גרז', אמבטיה, חדר כביסה וחדר עבודה) נבנים למעשה מהיסודות למעלה מחדש.

זה אומר שכבר חמישה שבועות אין לנו אמבטיה בבית ובכל יום פועלים מסוגים שונים ומשונים מסתובבים לנו בבית, אבל לפחות הייתרון של בית בשתי קומות היא העובדה שבקומת המגורים העיקרית לא ממש מרגישים שום דבר מלבד העובדה שאי אפשר לרדת למרתף.

בכל מקרה, יקר לשפץ בשבדיה. מעבר למחיר לשעה של שיפוצניקים (הציע וביקושו גם לקחנו קבלן מומלץ וטוב - לקח ארבעה חודשים משהסכמנו על השיפוץ ועד שהוא התפנה בכדי לבצע את זה) גם חומרי הבידוד, הצנרת, התאורה, הנגרות - הכל באיכות מעולה, אבל עולה בשמיים.

אבל, בסופו של דבר (בתקווה בעוד משהו כמו שבוע) יהיה לנו חדר אמבטיה לתפארת עם אמבטיה שסוף סוף אוכל גם אני להתרווח בה, מקלחת גדולה ומרווחת, תאורה שלא נצטרך כנראה להחליף לעולם (או לפחות עד הפנסיה, או עד שנמכור את הבית ביום מן הימים), רצפה מחוממת מים ממערכת החימום המרכזית ושאר גודיז של חדר אמבטיה משנת 2011 (בניגוד לקודם, שכנראה נבנה מתישהו בסוף שנות השישים ושופץ קלות לפני שלושים שנה).

גם חדר עבודה גדול ומואר ואפילו חלונות חדשים, שבניגוד לקודמים יתנו לפורצים הפוטנציאלים הבאים פייט קצת יותר מוצלח במאבקם להכנס אלינו הביתה.

ובינתיים, בשיא השיפוץ, אני צריך להגיע לארץ בשביל כל מני ענייני עבודה. חביב, אבל מצד שני לחוץ - גם תפקיד חדש בעבודה (בסך הכל חודש), גם העניינים בבית וגם נסיעה לחו"ל.

אבל אין מה להתלונן, סה"כ החיים יפים.