בשעה טובה ומוצלחת, התחלנו, הבלונדה (ד"ר בלונדה בשבילכם) ואני לחפש דירה בסוף השבוע האחרון.
אנחנו עוד לא קונים, רק החלטנו שאם אנחנו רוצים לקנות בעוד מספר חודשים כדי לעבור לדירה משלנו בקיץ, כדאי להתחיל להכיר את השוק כבר מעכשיו.
בעקבות זאת, סרקנו את האתרים הנבחרים ועיתוני יום שישי, מצאנו מספר מודעות רלוונטיות מבחינת מיקום, גודל ועוד פרמטרים שונים ומשונים והחלטנו ללכת לראותן. בשלב זה, התברר לי כלל ברזל מספר אחד :
1) כל דירה, אבל כל דירה, שמוכרים בשטוקהולם, מקבלת "זמן צפייה" שאורכו המקסימלי שעה, המינימלי חצי שעה, ורובם ככולם יהיו ביום ראשון בין 12:00 ל-14:00. במילים אחרות. אין שום סיכוי שבעולם לראות יותר מ-3 דירות בכל סוף שבוע, אלא אם כן הן כולן יושבות באותו רחוב (או רחובות סמוכים) או לחילופין - אחד מבני הזוג הוא סופרמן.

אחרי תכנוני ופעלולי זמן שונים ומשונים, הצלחנו ליצור לוח זמנים שיאפשר לנו, במידה לא קטנה של זריזות, לראות 4 דירות מעניינות (מתוך 7 שסימנו בסך הכל - אין מה לעשות, כשהתנאים כל כך קשים, יש לעשות סלקציה).

כאשר הגענו לדירה הראשונה, התברר כלל ברזל מספר שתיים :
2) מכיוון שכל דירה מקבלת "חלון הזדמנויות" כל כך קצר, כל דירה שהיא אפילו קצת מעניינת, תהיה מלאה עד אפס מקום באנשים, שרובם ככולם, בהיותם שבדים, מורידים את הנעליים בכניסה לדירה.

הדירות לרוב הן דירות שאנשים עדיין גרים בהן, אבל (כלל ברזל 3) :
3) דירות בשבדיה נמכרות (כמעט) תמיד על ידי סוכנים, הסיכוי למצוא בעל בית "ללא תיווך" שקול לסיכוי למצוא דירה בגמלה-סטאן של 4 חדרים, משופצת ומושקעת, במחיר של דירה בגודל זהה בקירונה.

בגלל שעדיין גרים בדירות - הכל מרוהט ומלא בצעצועים, רהיטים, כלי מטבח וכו' וכו'. כך שהניווט המהיר נעשה לא רק בין עשרות אנשים אלא גם בין כל השמונצס בדירה. אין ספק, אתגר מוצלח לחובבי הספורט האתגרי.

בשלב זה, אחרי דיון קצר עם המתווך בדירה אחת שממש אהבנו (ב-Oestermalm, למתעניינים) הבהירו לי את כלל הברזל מספר 4.
4) המחיר המצויין לדירות, שכולל שני חלקים (מחיר הדירה + "התשלום החודשי" לבניין שכולל אחזקה, ארנונה, מים, חימום ובדרך כלל גם כבלים ואינטרנט) הוא "מחיר פתיחה". כן, קראתם נכון. מחיר הדירה בשטוקהולם הוא מחיר הפתיחה למכירה פומבית. ובדיוק כמו במכירה פומבית, המעוניינים נרשמים אצל הסוכן, שעושה אחר כך "סבבים טלפוניים בו הוא מודיע בכמה עלה ה-bidding, ואם המשתתף מעוניין להעלות הצעה גבוהה יותר, או לפרוש. בצורה כזאת, דירות אטרקטיביות (כמו זאת שראינו ב-Oestermalm) יכולות בקלות לעלות ב-30% ויותר ממחירן "על הנייר" (ויש לזכור כמובן, את התשלום החודשי, שתמיד יכול לקפוץ כי לא סיפרו לך שחודש אחרי שתעבור מתוכנן בבניין שיפוץ כללי).

עייפים אך מרוצים (?) חזרנו לדירתנו השכורה. אין ספק שיעור מאלף ומלא חוויות (חיוביות? על זה אני כבר לא אתחייב). מה שכן, במהלך הדיונים עם הבלונדה בדרך הביתה, התבררו לי שני כללי הברזל האחרונים (לעכשיו):
5) בממוצע, יוצא לבן אדם לראות את הדירה שהוא קונה בין חצי שעה לשעה נטו לפני שהוא "מוציא את הפנקס צ'קים" וחותם על חוזה. בגלל שיטת ה-bidding, שיטת הצפייה בה הם פותחים את הדירה רק פעם אחת (או גג פעמיים) ובגלל שדירות טובות נמכרות כל כך מהר (תוך ימים), זה אומר, שאנשים כאן לא רואים שום בעיה בכך שהם משקיעים יותר זמן בלמדוד חליפה שעולה 1000 קרונות בחנות מאשר בלמדוד דירה שעולה להם פי 3000 מזה.

ו-6)בשבדיה - אור לגויים ולקומוניסטים באשר הם, קונסים אותך אם יש לך יותר מדי כסף. למה אני מתכוון? אם שווי הנכסים בשבדיה של אדם הגר בשבדיה עולה על סכום מסויים (שווי נכסים : שווי רכוש לצרכי מס, כולל דירות ומכוניות + הכסף שיש לך בבנק), האדם הזה משלם "מס רכוש" נוסף כל שנה (!). במילים אחרות - למרות שכבר שילמת מיסים בלי סוף (יותר מ-50% מס הכנסה, 25% מע"מ על כל דבר שאתה קונה וכו'). אין למדינה שום בעיה לגבות ממך עוד יותר מס, רק בגלל שנשאר לך, לטעמה, יותר מדי כסף. (אבל, מה אתם מצפים ממדינה שגבתה בשנה אחת, לפני כ-25 שנים, מס שנתי של 102% מאסטריד לינדגרן. כן, קראתם נכון, מס של 102%).

ואסיים בברכת חזק חזק ונתחזק. (התמונה המצורפת היא תוכנית מתאר של אחת הדירות היותר נחמדות שיצא לנו לראות).