בספ"ש האחרון החליט סוף כל סוף החורף להופיע גם במחוזותינו. הטמפרטורה מאז (ובעתיד הנראית לעין) מתחת לאפס וכמות די נכבדה של שלג (אם כי לא מתקרבת אפילו לכמויות שראינו בחורף האחרון) ירדה גם היא.

הטרול ואינשם נהנים עד אין קץ מהסיפור מה שהופך כל בוקר של הגעה לגן לסיפור ארוך במיוחד - קודם כל קצת משחקים בשלג מחוץ לבית, משחקים בשלג מחוץ לגן ובאמצע - כמובן שיש לנצל את המזחלת סוף כל סוף ולא סתם ללכת.

היום לפחות הצלחתי לשכנע את שני הזאטוטים לחלוק מזחלת אחת. הטרול שוכנע שזה בסדר שהוא ישב מאחור לאור העובדה שלאחר שאינשם ילך לגן (שנמצא כזכור קרוב מאוד אלינו הביתה) הוא יוכל לקבל את המזחלת כולה לעצמו. קודם לכן נאלצתי לגרור שתי מזחלות במקביל (בירידות הטרול יורד לבד, בעליות הוא מצפה לשירות הסעות אקספרס - "תרוץ, אבא. תרוץ. זה לא כל כך קשה!").

(אגב, רק למקרה שאתם תוהים, כמות השלג שרואים על המדרכה/כביש היא כמובן לאחר פינוי על ידי מפלסות, כמות השלג שירדה, אשר נחשבת כאן ל"קטנה", היתה סותמת את התנועה לחלוטין בכל עיר ישראלית או דרום אירופאית ממוצעת).