מחר בבוקר אצא לי לכיוון ארלנדה במטרה לבלות יומיים וגרוש בעיר הערים, העיר ללא שינה המקורית - התפוח הגדול.

על הפרק, יומיים לא ממש ברורים (ועם זאת אינטנסיביים כמו גם בעלי פוטנציאל) של עבודה משותפת ומינגלינג עם בכירים בקורפוריישן, מעין סוג של תוכנית "שידרוג למנהלים מבטיחים" אליה נבחרתי ביחד עם עוד מספר יחסית קטן של מנהלים בחברה.

זוהי הפעם הראשונה שלי בניו יורק מאז ירח הדבש אי שם בסתיו 2006, כך שאני בהחלט מחכה ומצפה. לצערי, בגלל אילוצי משפחה ועבודה, אני בהחלט הופך זאת לנסיעה קצרה ביותר. מגיעים מחר אחה"צ, עושים צ'ק אין, מחרתיים יום מלא (לפי האג'נדה, משמונה וחצי לפנות בוקר ועד תשע בערב), למחרת מתחילים שוב בשמונה וחצי ומסיימים בחמש אחה"צ.

אז יש לי בדיוק שלוש שעות עד שהמטוס ממריא מ-JFK. הוסיפו לזה את העובדה שנהיה ב-Rush Hour בדרום מנהטן, והנה לכם מתכון בטוח לכך שלא אספיק לעשות הרבה יותר מאשר לבקש מנהג המונית לקחת אותי לשדה.

אבל, עדיין, ניו יורק היא ניו יורק, כך שהטעמים, הריחות והמראות בכל זאת יביאו לרגע או שניים של נחת.

וכבונוס (וגם כי אני בהחלט מקשיב ברצינות כשמבקשים ממני "ריסון תקציבי"), אני הולך לטוס עם "איסלנד אייר" (כן, יש כזה דבר, והם אפילו לא חברה קטנה במיוחד) עם סטופ-אובר ברייקיביק בדרך הלוך וחזור. מכיוון שבדרך הלוך כמו גם בחזור יהיה חושך, אולי אפילו נוכל לראות איזה הר געש מבצבץ לו מבעד לקרח (מרייקיוויק אראה בעיקר את שדה התעופה, לאור העובדה שהקונקשים קצרים למדי).

בכל מקרה, אריבדרצ'י, אחזור בקרוב.

אשמח לדעת מהורים בארץ (גברים כמו גם נשים) - איך אתם רואים שחלוקת התפקידים ביניכם עובדת? ההתרשמות הבלתי אמצעית שלי (במיוחד מזוגות עם ילדים קטנים שאני מכיר בארץ) היא שהסביבה, מקומות העבודה ובתי הספר, כמו גם רבים מההורים עצמם, עדיין רואים באם את הגורם העיקרי והמשמעותי ביותר לטיפול בילדים, בעוד שהאב הוא משהו בין תוספת כשיש זמן מהעבודה/חופש או לפעמים, לעיתים נדירות, אף לוקח חלק קטן מהנטל.

כמובן שיש כאלו גם כאן, אבל לפחות שוב מההרגשה הסובייקטיבית (בהסתכל עלינו ובסובבים אותנו), מדובר יחסית בשיוויון גדול בהרבה בטיפול בבית כמו גם בילדים בין שני בני הזוג (בין השאר גם בגלל שכאמור הסביבה, כולל מקומות העבודה, מכירים בכך כעובדה, אני מניח, מה שברבות השנים הביא לכך שזה נראה מצב טבעי בהרבה בו רואים כל כך הרבה אבות מסתובבים עם עגלות התינוקות בעוד הנשים בעבודה).

וכהערת אגב בנושא - שבוע שעבר קיבלנו הודעה מהביטוח הלאומי השבדי שאנו זכאים לבונוס של כמה אלפי קרונות במסגרת "בונוס השיוויון" שמעודד את ההורים להתחלק ב"חופשת ההורות" בצורה כמה שיותר שווה. ככל שהחופשות שוות יותר, כך הבונוס גדול יותר (במקרה שלנו, אני לקחתי 4 חודשים בשביל אינשם בעוד הבלונדה לקחה 11, כך שהבונוס קטן יחסית. באם באמת מתחלקים 50-50 מקבלים בונוס ששווה ערך לכ-10,000 ש"ח).