היום, במסגרת פרוייקטי הספ"ש (שבתחילת האביב מוקדשים רובם ככולם ל"ענייני גינה" כאלו ואחרים), הגיע אחד הפרוייקטים היותר מעניינים - העץ.

ליתר דיוק, עץ ליבנה (או Björk בשבדית. כן, כמו הזמרת) בן עשרים ומשהו שנה שצומח אצלנו בגינה, בקרבה וזווית מסוכנת בהרבה לבית מהזמרת (למרות שזה יכול להיות נתון לדיון. בכל זאת, איסלנד היא רק 3.5 שעות טיסה מכאן).

אי לכך ובהתאם לזאת הזמנו את השכן (עם המסור החשמלי), את אביה של הבלונדה (בעל הידע בקשירת קשרים וגדיעת עצים) כמו גם מקהלה שלמה של ילדים (הטרול, אינשם, החבר הטוב של הטרול מהגן והילדה של השכן) כמו גם אמה של הבלונדה - כולם לחגיגת הורדת העץ.

איך הלך? היה מעניין משהו, כולל שני רגעים מלאי חשש משהו. הראשון כאשר עלתה התהיה - כמה באמת חזק החבל הזה בו אנחנו משתמשים לכוון את כיוון נפילת העץ? האם הוא מסוגל להחזיק 300 או 400 קילו? והשני כאשר העץ החל ליפול ובשנייה הראשונה (לפני שהוא אכן נפל לכיוון הנכון) היתה הרגשה שהוא דווקא הולך ליפול לכיוון הבית.

אבל, סוף טוב הכל טוב. אחרי הרבה עבודה מאומצת (שלושה אנשים, שלושה מסורים מתוכם אחד חשמלי והרבה ילדים עוזרים מסביב, או סוג של עוזרים) הגענו למצב בו היתה ערמת גזעים לביקוע עתידי (לטובת האח בבית) וערימה ענקית של ענפים אשר יישלחו אחר כבוד למרכז המיחזור (כן, כאן ממחזרים גם פסולת גינה).

כמה מהלקחים שלמדתי, ואת זה בהחלט כדאי לדעת אם אתם מתכננים להוריד את עץ האורן ההוא שהסתיר לכם את הנוף בבית ההורים, הוא ש:

1) עצים זה דבר הרבה יותר מאסיבי ממה שנדמה לכם. הענף ההוא שנראה כי בסך הכל משהו זניח יכול להיות מפלצת במשקל של עשרות (אם לא יותר) ק"ג. גם במקרה הזה, כפי שתראו בתמונות, למרות שמדובר בעץ קטן יחסית (קוטרו בבסיס הוא בערך 30 ס"מ), עדיין מדובר בממשהו שמגיע לגובה של יותר מ-10 מטרים ושוקל הרבה מאוד מאות של קילוגרמים.

2) מסור חשמלי (או האמת, מסור ממונע, במקרה הזה עם מנוע בנזין) הוא עסק מפחיד משהו (גיליתי כשכמעט והורדתי לשכן את הרגל, כאשר התחלנו לחתוך את הגזע לחתיכות והוא החליק ממקומו).

3) מעולם לא הרגשתי קרוב ללהיות מועמד ב-Darwin Awards כמו שהייתי היום (ואף חלקתי הרגשתי זו עם הסובבים. משום מה הם לא מצאו את המחשבה משעשעת במיוחד).

בכל מקרה, מוצלח מאוד שהספקנו לעשות זאת לפני שהעץ התחיל ללבב, מה שהיה מורח את הטרסה כולה בסירופ דביק במיוחד. שבוע הבא - נוסעים לסינגפור ואוסטרליה אבל לפני זה עוד צריך למלא אדמה בכמה מקומות ומסביב לכמה שיחים ועצים. מלאכת העמל (או בעל הוילה) מעולם לא מסתיימת.

והנה לכם, הסיפור גם בתמונות.

אחרי שהורדנו את הענפים הנמוכים (מה שמצריך טיפוס בערך לגובה גג הבית על סולם),

קושרים את החבלים לעץ בשתי נקודות וקושרים לעצים תומכים במטרה לכוון את כיוון נפילת העץ.

מתחילים בקשירת חבל אחד

וערימת הענפים