הספ"ש האחרון היה ארוך במיוחד לאור העובדה שב-30 באפריל נחגג Valborg (עליו סיפרתי בעבר בבלוג) - החג שמסמל באופן רשמי את סיום עונת החורף ותחילת האביב.
החגיגות, ממש בדומה לל"ג בעומר, מבוססות על מדורות ענקיות, שירים וריקודים. בניגוד לל"ג בעומר לא מדובר על בר כוכבא ומערות מסתור באיזור ירושלים כי אם על חג פגאני ששרד את מבחן הזמן. את מקום הקרשים הגנובים ועגלות הסופר הגנובות לא פחות תופסים בעיקר הענפים והגזעים שנגזמו לקראת האביב משלל העצים בסביבה.
שבדיה, מדינה מסודרת שכמותה, גם נותנת חלונות מוסדרים בהם מותר לבלעלי קרקע לשרוף גזם (שלא נשלח למחזור, כמו שאנחנו בדרך כלל עושים בבית). החלון הזה תואם יפה את החג, כך שבאיזור הספ"ש אפשר לראות עשן משלל מדורות.
את הספ"ש בילינו בבית הקיץ עם הורי הבלונדה ואחותה (כמו גם הבעל והבת של האחות, כמובן) ובשלושים באפריל בערב הלכנו לאיזור המדורה המשותפת בשביל להשתתף בחגיגה.
במקרה הזה אספו ה-מ-ו-ן ענפים, עלים וכו' בערימה ענקית ליד האגם, הכינו נקניקיות וקפה ושירונים לשירה בציבור. היה חביב גם אם לא בדיוק כוס התה שלי. כל העניין מאוד מסודר עם אנשים שאחראים על שליטה באש כדי שלא תתפשט (עומדים מוכנים עם צינורות מים) וארגון אדמינסטרטיבי של שיירת האנשים המגיעה עם הלפידים למקום, הלפידים שמשמשים להדלקת המדורה.
וכך זה נראה:
סוסים
קצת לפני שנולד הטרול קנינו את האוטו הראשון שלנו בשבדיה - פורד פוקוס סטיישן מודל 2004, ששימשה אותנו בנאמנות עד הימים האחרונים. עם זאת היה ברור שהגיע הזמן לעבור למשהו אחר. היו דיונים ביתיים רבים בעניין אבל בסוף נפלה ההחלטה על רכב שאולי הוא לא החסכוני ביותר בעולם, אך הוא יותר ממפצה על כך בתענוג בכל פעם שמסתכלים עליו בחניה, מתניעים או סתם לוחצים על הגז.
ובזאת אני מציג בפניכם את הבייבי החדש במשפחת פרפקט שהצטרף אלינו ביום שני האחרון. הבלונדה היתה סקפטית משהו, עד שהיא נהגה בחזרה לשטוקהולם מבית הקיץ. החיוך שהיה לה מרוח על הפנים כל הדרך הביתה לא השאיר מקום לספק - זו היתה החלטה מוצלחת.
אצל סוכן הרכב, רגע לפני שאני לוקח אותו איתי
בבית הקיץ, אינשם שמח בחלקו
וזה אפילו פרקטי!
במיוחד העובדה שיש לו 385 סוסים שם בפנים
הגשמת חלום שהיה לי בערך מאז שהגעתי לגיל דו ספרתי
וכאן זו הבלונדה בדרך הביתה
(וכהערת אגב, בדקתי אחרי שיחה עם חבר כמה היה עולה לנו לקנות את התענוג הזה בארץ. מסתבר שההפרש בין המחיר כאן למחיר בישראל הוא קצת יותר מכפול בארץ לעומת שבדיה. פשוט מגוחך לאור העובדה שגם שבדיה נחשבת למדינה בה המכוניות יחסית יקרות).