בן דודה של הבלונדה, עליו סיפרתי בעבר במקרים שונים, נשוי לבחורה שהתמזל מזלה (ומזל הוריה) כי הם זכו לקנות אי בארכיפלג של שטוקהולם, בזמן שעוד דברים כאלו היו אפשריים בתקציב שאינו דמיוני לחלוטין.
התוצאה היא שכיום הם בעלים גאים של אי בשטח כולל של בערך 6500 מ"ר וכולל מעגן סירות, קצת יער, קצת סלעים וכמה בתים.
אל גן העדן הפרטי הזה הוזמנו הבלונדה, אני והילדים לחגוג מסורת שבדית קייצית משובחת - Kräftskiva - "מסיבת סרטנים" בתירגום חופשי. בגדול, יושבים מסביב לשולחן, שרים שירים מטופשים, אוכלים סרטנים (ודי הרבה מאכלים אחרים) ושותים יותר מדי אלכוהול (שבמקרה הזה היה בכמות מוגבלת יחסית לאור מספר הילדים שהיה במקום).
מזג האוויר האיר לנו פנים וכך למרות שעמדו מעלינו עננים שחורים כשעזבנו את הנמל בו אסף אותנו בן דודה של הבלונדה, כשהגענו לאי חצי שעה מאוחר יותר השמש זרחה ומזג האוויר היה קיצי ונפלא.
הטרול ואינשם הרגישו מיד בבית ויצרו קשר מיידי עם הבני דודים מדרגה שנייה אותם הם לא ראו חודשים. פשוט היה תענוג לראות איך מקום שכזה הופך לגן-עדן עלי אדמות בשביל ילדים.
המבוגרים בינתיים הכינו את הארוחה תוך כדי פעולות חשובות כמו שחייה בים, שתיית שמפניה, נשנוש חטיפים או סתם דיסקוס בעיניינים שונים.
ארוחת הערב נמשכה על השעות הקטנות של הלילה, מה שאמר שיום אחרי היה קשה לעמוד בקצב של הילדים (שהיו כמובן מלאי אנרגיה), ושוב יש להודות לאי עצמו שסיפק ריגושים אין ספור לילדים גם בלי השגחה צמודה של המבוגרים.
וכמובן, אי אפשר בלי כמה תמונות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Ford Prefect
