(אתחיל בהתנצלות - השקט שבבלוג נובע מהרבה עבודה + ענייני בית + עצלנות סתווית כללית, עמכם הסליחה)

לפני כמה שבועות הגיע אלינו בדואר המכתב הבא:

תירגום הכותרת (בדף הראשון): "יש לך את הילדים הטובים בעולם, תן להם את ההורים הטובים בעולם".

בכותרת המשנה מוסבר מטרת המכתב (שגרם לי לגרד בראש עוד כשראיתי שזה מכתב רשמי מעיריית שטוקהולם עם הכותרת הנ"ל):

"עיריית שטוקהולם מזמינה עכשיו את כל ההורים בעיר עם ילדים בגילאים 3 עד 12 להשתתף במפגשי ההורים ABC".

בת'כלס, מדובר בסדנאות מודרכות הממומנות על ידי העירייה ומהוות מקום בו הורים יכולים לחלוק חוויות, בעיות, רעיונות ולקבל עצות והדרכה כיצד להתמודד עם כל מיני מצבים.

ברגע הראשון התעצבנתי קלות - מי זו בדיוק עיריית שטוקהולם שהיא שולחת לנו מכתבים (על חשבוננו, בכל זאת, מיסים וכו') בכדי להביא לנו סדנאות שמסבירות לנו איך להיות הורים? מה זה צריך להיות?

הבלונדה משכה בכתפיה (מת על המושג הזה, לאור העובדה שהוא בלתי אפשרי אנטומית) ואמרה שהיא לא רואה מה הבעיה. להפך, מסופק כאן שירות להורים לילדים צעירים שמאפשר להם למצוא, גם אם אין להם את הניסיון או האנשים המתאימים בסביבתם, פתרונות לבעיות ואנשים לשוחח איתם במצבים דומים.

ואחרי מחשבה קצרה הסכמתי איתה לבסוף - זו אכן יוזמה ברוכה וחשובה שנותנת בעצם לכל אחד את האפשרות לבחור האם הוא מרגיש שהוא צריך לקבל כלים כדי להתמודד עם האתגר של גידול ילדים. כל זאת בלי כל התחייבות, בחינם ובלי שיש "בעיות" אמיתיות שמחייבות התערבות של רשויות (שזה בדרך כלל המצב בו מדמיינים כאלו סדנאות, אני מניח).

(ולמי שתוהה לגבי התמונה בסוף הדף השני - מדובר בחברת מועצת העיר האחראית על עניינים סוציאליים, אנה קוניג יירלמיר) שאף היתה חברת פרלמנט בשנים 2006-2010. הישג לא רע לבחורה בת 35.