אתמול, בזמן שחיכיתי לארוחת ערב במועדון בו אני חבר, ישבתי בספריה ועיינתי בספרים באיזור הקשור למלחמת העולם השנייה (נושא חביב עלי באופן כללי כחובב היסטוריה).

בכל מקרה, צדה את עיני כריכת עור אדומה עם השם המפורסם - Mein Kampf. כשראיתי שמדובר בספר באנגלית ולא בגרמנית החלטתי שאולי אנצל מעט את הזמן בכדי לקרוא קצת. בכל זאת, למרות שקראתי המון ספרי היסטוריה וביוגרפיות על היטלר ומלחמת העולם השנייה, מעולם לא קראתי את הספר שהיווה את שטיחת הבסיס האידאולוגי למדיניות שהונהגה משנת 1933 ועד 1945, כך שיכול היה להיות מעניין.

ואז גיליתי משהו מאוד מעניין - לא מדובר בתירגום מודרני של הספר כי אם במהדורה השלמה הראשונה שיצאה לספר באנגלית - בינואר 1939.

גיליתי גם שהעורכים הקדישו לא מעט מקום בהקדמה להערות והארות על תוכנו. קריאה מהירה הראתה לי שמדובר בלא פחות ממסמך היסטורי מרתק - כיצד ראו העורכים (האמריקאים, חלקם יהודים ממוצא גרמני שעזרו לתרגם את הספר) את היטלר ומשנתו בתקופה הנפיצה של לפני המלחמה, אחרי האנשלוס ומשבר חבל הסודטים אך לפני הפלישה לפולין שהוותה את אות הפתיחה הרשמי למלחמת העולם השנייה?

החלטתי שמדובר במסמך מרתק מספיק בכדי לתרגם את מה שנכתב בהקדמה (מלבד קטעים לא ממש מעניינים כגון התייחסות לתירגומים קודמים או בחירות עריכה של הספר).

דבר העורך

המצב הבין לאומי כמו גם אילוצים הקשורים להוצאה לאור אילצו את הבאת הספר הזה לדפוס במהירות גבוהה בהרבה ממה שרצינו. רצינו שמבחינת עריכה, ואנו מאמינים שהוא, מהדורה שלמה, מלומדת ואיכותית של ספר בעל חשיבות עצומה. אם בכל זאת נפלו שגיאות בספר, ואנו חושבים שמדובר במספר קטן ונדיר של שגיאות, זוהי רק תוצאה של לחץ הזמן.

הקדמה

זהו תירגום מדוייק של ספר שסביר שישאר הטקסט הפוליטי החשוב ביותר של זמננו, שכעת זמין בפעם הראשונה בגרסתו המלאה לקורא האמריקאי. עד כה, התירגום הזמין היחיד של הספר לאנגלית היתה גרסא מצומצמת משנת 1933 שהכילה פחות ממחצית הטקסט של הספר המקורי.

המשבר באוסטריה וצ'כוסלובקיה בשנה שעברה, ששיאו היה בהסכם מינכן, העירו את הציבור האמריקאי לחשיבות התוכנית הנאצית להם עצמם כמו גם לעולם כולו וכתוצאה מכך לחשיבות האפשרית של כל דף בספר הזה שיכול להחשב, ובצדק, כגוספל הנאצי. הנה, אם כן, בשלמותו ומוכן לקריאה ושיפוט של הציבור האמריקאי בעצמם, הטקסט שנמכר במיליוני עותקים בגרמניה ושכנראה מהווה את העדות המדוייקת ביותר לאופיו, צורת מחשבתו ורוחו של אדולף היטלר וממשלו.

אין ספק שישנם קטעים בספר שחשיבותם רבה ביותר ושמופיעים בפעם הראשונה באנגלית. לדוגמא, פרק 5 בגרסא המקוצרת השאיר מחוץ לטקסט את התיחסותו של היטלר לפרופגנדה ומרקסיזם בזמן המלחמה (מלחמת העולם הראשונה). סימנו נקודות שונות בטקסט שמראות היכן נמצאים קטעים בעלי חשיבות שלא הופיעו בעבר. בנוסף, כל גרסא מצומצמת לא מצליחה להעביר את מלוא התמונה של מה שעבר במוחו של הכותב. אפילו החזרות בטקסט הינן בעלות חשיבות בכך שהן מצביעות על אופי האיש שכתב אותו. מיין קמפף הוא, מעל לכל, ספר המבוסס של רגשות הכותב.

.

.

.

על הקורא לזכור שהיטלר אינו סופר טוב במיוחד אלא איש פוליטי נוקשה שאינו שם לב לפרטים כמו מבנה משפט או תחביר. סטיות מתחביר גרמני תקני לא שוחזרו בטקסט האנגלי מפני שאינן משרתות את מטרת התירגום ואינן מוסיפות לו דבר.

.

.

.

מיין קמפף הינו מאמר תעמולתי שנכתב בידי לוחם אלים. ככזה הוא מעוות אמיתות היסטוריות ולפעמים אף מתעלם מהן לחלוטין. לכן, החלטנו שזוהי חובתנו להשלים את הטקסט עם מידע עובדתי שמהווה ביקורת נרחבת לטקסט המקורי. אנו, ואנו מאמינים שאף אמריקאי אחר, לא יכול לקחת אחריות על הבאת טקסט אשר ייתן את הרושם שהיטלר כתב ספר היסטורי ולא ספר תעמולה. עם זאת, אנו גם מצפים שנתקל בביקורת ההפוכה - שהיינו יותר מדי אובייקטיבים ויותר מדי ממוקדים בהפרכת טיעוני הספר. תשובתנו לטענות כאלו היא שהאמת, האמת המדויקת, היא הטיעון היחיד שנשמר לאורך זמן. אפשר להעלים עובדות לזמן מסויים, אך העובדות ישארו ואנו מוכנים להעמיד את יכולתנו כעורכים למבחן על נצחונה של אמונה זו.

נקודה ספציפית אחת דורשת הדגשה. חלקים גדולים במיין קמפף מוקדשים לנושא הגזע כבסיס עליו נבנית מדיניות אנטישמית. לא אפשרנו לקטעים אלו בספר להשאר ללא קריאת תיגר אך לא הרגשנו כי עלינו להגיב תוך יצירת דיון על גזע משלנו. האנתרופולוגים הגדולים ביותר של המאה ה-20 מסכימים פה אחד כי "גזע" הוא מילה חסרת משמעות. לכן, כל מה שאפשר לעשות הוא לתקוף הכרזות על "היסטוריית גזע" כיצירי דמיון ולהצביע שהן בבסיסן כלי שמשמש לתמוך במדיניות לאומנית אלימה ומוחלטת אף יותר מזו שהכרנו במאה ה-19. בנוסף, הוספנו התנגדויות ספציפיות לטענות האנטישמיות של היטלר היכן שהן סותרות עובדות היסטוריות.

.

.

.

מנועי התעשייה עובדים במרץ רב ומכונות המלחמה נערמות בפרמידות גבוהות יותר ויותר. באירופה, כבר כעת, מכונות המלחמה הן אלו שקובעות את סדר היום בעוד שמנועי התעשייה עובדים בעיקר בכדי ליצור אשליה של נורמליות ובכדי לעזור לשלם על המחיר האדיר של מכונות המלחמה. אין דרך לעצור אותן עד שיבואו לעולם רעיונות ומדיניות חזקים מאלו המוכלים במיין קמפף. אנו מאמינים באמונה שלמה כי כאשר מספיק אנשים יקראו ספר זה ויראו את העובדות המצטיירות בשטח, נוכל לראות את תחילת השינוי לטובה בתהליך ששוטף כעת את אירופה.