בספ"ש האחרון חגגנו 5 סתווים לטרול. אכן לא יאמן שעברו 5 שנים מאז שהפכנו להורים. אם מישהו היה צריך הוכחה לכך שהפכנו ל"מבוגרים" אני מניח שלא צריך לחפש רחוק יותר מכך.

בכל מקרה, זה התחיל במסיבה לילדים מהגן בג'ימבורי הקרוב למקום מגורינו. לצערי (?) נאלצתי לפספס את החגיגה (שנערכה ביום שישי אחה"צ) עקב פגישה חשובה בעבודה, אבל הבנתי מהבלונדה והוריה כמו גם מהסרטים שקיבלתי שהיה מדובר בקרנבל רועש ומלא שמחת חיים. גם גילינו שאינשם הוא חביב הבנות מהקבוצה הגדולה (בה נמצא הטרול), לפחות שלוש מהן שיחקו איתו/טיפלו בו/דאגו לו בכל זמן נתון במהלך המסיבה.

ביום ראשון, יום הולדתו של הטרול, חגגנו בצורה מצומצמת יותר עם המשפחה הקרובה, שם הפוקוס היה בעיקר על המטעמים שהטרול ואינשם עזרו בחדווה רבה להכין (כדורי שוקולד, עוגת שוקולד, שנייק קינמון היו הכוכבים) כמו גם גילינו קצת צדק פואטי כאשר בת דודתם של הטרול ואינשם, הקטנה מאינשם בשנה, הצליחה סוף סוף לתת לו קצת a taste of his own medicine כאשר היא חירבה לו את סידור הטרקטורים/משאיות עליו הוא עמל במאמץ רב (כן, כמובן שגם הוא קיבל קצת מתנות, המוצלחת מביניהן היה סט טרקטורים).

מוכנים ומזומנים

אומנומנום

וכמובן, גם את המתנות צריך לפתוח

מעבר לכך, בסוף השבוע הקרוב נחגג ליל כל הקדושים וכמנהגנו בקודש הכנו דלעת לקבל את החג. הטרול דרש "דלעת כמה שיותר מפחידה" מה שהביא לתוצאה שאפשר לראות בתמונות כן למטה. הקטע המשעשע ביותר, אולי, היא העובדה שאינשם (שכרגע מאוד בקטע של מפלצות - הוא נוהג לשים שמיכה על הראש, לעשות קול כאילו מפחיד ולצעוק בשבדית "מפלצת מפחידה!" תוך שהוא רץ ברחבי הבית ומנסה לתפוס כל מה שזז) מ-א-ו-ד התלהב מהדלעת ונוהג לפתוח את הדלת של הבית בערך פעם ברבע שעה, להסתכל קצת בחשש החוצה, לראות שהדלעת שם ולצווח בחדווה "מפלצת מפחידה!!" ולטרוק מהר את הדלת.

אינשם צופה בדלעת ממרחק בטוח (עם המשקפת שהטרול קיבל מתנה ליום הולדת ואינשם בחדווה רבה גנב לו)

מפלצת מפחידה!!