דבר ראשון - נתחיל מהסוף - היה ממש כיף. כמה כיף? עד כדי כך שכבר כשהייתי בבית על הספה, אחרי המקלחת החמה וארוחת הערב מלאת הפרוטאינים, התחלתי לחשוב לאיזה מרתון ארשם עכשיו (עוד לא החלטתי, אבל ברלין, אמסטרדם ופרינצה כולם מועמדים פוטנציאלים).

התוצאה לא היתה טובה כפי שרציתי. סיימתי ב-4 שעות ו-16 דקות, שזה בערך 17 דקות מעל מה שרציתי (וחצי שעה מעל מה שקיוויתי כתוצאה אופטימלית). יש הרבה סיבות - העבודה שהתחלתי בסוף (קבוצה F, האחרונה) והעובדה שעשרת הקילומטרים הראשונים היו צפופים בזבזו הרבה זמן ואנרגיה. מזג האוויר (עד לק"מ ה-30 היה ממש בסדר, אבל אז התחיל גשם זלעפות של ממש, שהתחיל להוות יותר מטרד מעזרה) ולבסוף, כמובן, אני לא מאומן מספיק. צריך לעבוד עוד.

אבל.. היתה חוויה נפלאה. אני לא יודע עוד כמה מרתונים ארוץ בחיי, אבל ברור לי לחלוטין שזה היה רק הראשון (ואם יתסדר, בהחלט לא האחרון ל-2013).

אז תודה לכל המאחלים/ות, היה נפלא!

לגבי מה שקרה בשטוקהולם וצורת הסיקור של העניין בתקשורת הישראלית. היה לי די הרבה מה להגיד, אבל ידידי דיוויד סיכם זאת בצורה מוצלחת ביותר, אז אני לא מרגיש שצריך לעשות יותר מאשר לתת לכם לינק למה שהוא כתב.

אז, הנה לכם.