מתי היתה הפעם האחרונה שהייתם חולים? או סתם לא הרגשתם טוב?

יצא לי לחשוב על העובדה שברגע שאדם לא מרגיש טוב (כואב הראש, כואבת הבטן, סחרחורות, בחילות וכו' וכו' וכו') מצטמצם כל עולמו, כל שאיפותיו, חלומותיו ומטרותיו לדבר אחד קטן ומיידי - שיפסיק לכאוב. כל הבעיות הקיומיות, כל התהיות, כל ההתלבטויות, הכל פשוט נעלם ואיננו עוד. לא אכפת לך משום דבר ואף אחד, לא אכפת לך אם תזכה בלוטו או תפוטר מהעבודה - כל מה שרוצים, כל מה שמעניין - זה שיפסיק לכאוב.

לרובנו, בדרך כלל, המטרה מוגשמת די מהר כעבור מספר שעות או ימים. וברגע שזה קורה - *פוף* - הכל חוזר למקומו מחדש. כל הדאגות, כל התוכניות, כל המחשבות, הרצונות, הבעיות. הכל כביכול "חוזר לפרופורציה", כמו שאנחנו רגילים אליה, ואנחנו כמעט מיד שוכחים כמה צר קטן ומיידי היה עולמנו רק לפני זמן כה מועט, ועד כמה היינו מוכנים לעשות הכל, כולל למכור את סבתא, רק כדי להרגיש שוב "בסדר".

הלוואי שהיינו יכולים לשמור את הרגשת הסיפוק הזאת, שבדרך כלל נמשכת שניות ספורות, כשפתאום מתחילים שוב להרגיש טוב - ולהשתמש בזה ככלי בחיים, להנות מהדברים הקטנים באמת, ולהצליח לקחת הכל, אבל באמת הכל, בפרופורציות.

ושתהיו לי בריאים..