איזה כיף זה, כשמישהו מהעבר מופיע.

מישהו שכבר מזמן חשבתם שנעלם ואיננו,

מישהו שהיה לכם עוד כל כך הרבה להגיד לו,

לשמוע ממנו,

לדבר עליו,

לחוות איתו.

מישהו שכבר היית בטוח שמהווה לא יותר מזכרון נעים, מתהייה קטנה - "איפה הוא נמצא עכשיו?" ופתאום מופיע מחדש.

כל כך הרבה דברים להשלים, לספר, לשמוע, לראות.

שמחה גדולה בלב, ככה סתם באמצע שבוע מושלג במיוחד בשטוקהולם.