"?Hejsan, välkommen till -, vill du ha lite cafe innan vi börjar"

או בעברית מקוצרת : "ברוך הבא, קפה?"

כן, אחרי שעה וחצי בחדר חצי חשוך (מאוד אוהבים כאן חדרים חשוכים בשבדיה, גם בבתים וגם במשרדים, אבל על זה בפוסט אחר) עם הבוסית הפוטנציאלית לעתיד, אני חזרה בעבודה ה"עכשווית" שלי.

כן, אני מחפש, כן הגעתי לשלב הראיון בחברה בה אני מקווה שאקבל את העבודה שאני רוצה. אבל.. שבדיה, כמו רבות ממדינות אירופה, לא מאמינה בתרבות הדיבור הישיר. אי לכך ובהתאם לזאת, הם אוהבים לבלשט - קרי, להגיד הכל מסביב, בערך, ליד וקרוב, העיקר שלא להגיד משהו ישיר שאולי יתפרש כפוגע/מעליב/חדירה לפרטיות או סתם חסר טאקט.

אני, לעומת זאת, עם הנימוסים שיש לי (ויש, ואני מיישם, באמת!) אין לי כוח לשבת שעה וחצי ולבלבל במוח על כמה אני מוצלח וכמה אני יודע וכמה יהיה טוב לחברה החדשה להעסיק אותי.

אז דיברתי איתה דוגרי - הסברתי שמיציתי את העבודה שיש לי עכשיו, הסברתי מה אני מחפש ושנראה לי, על פניו, שמה שיכולים להציע לי באותו מקום חדש יכול בהחלט לספק את מאווי בכל הקשור לעבודה.

לא הסתרתי גם את שאיפות ההתקדמות שלי, ועל כך שאני רואה את התפקיד כמקפצה הלאה (בארגון או שלא), ולא ניסיתי, כמו כולם, להראות עד כמה אהיה נאמן עד קץ הימים לעבודה הספציפית שאותה אוכל לקבל.

מה אני אגיד, היה מעניין. אני חושב שקצת הכנסתי אותה להלם, שמישהו actually מוכן להגיד מה שהוא באמת חושב. אבל בסופו של דבר, אני חושב שזה רק לטובה, כי אם הם עדיין ירצו אותי, הם יודעים בדיוק למה אני מצפה ולכן לא יהיה צורך ביותר מדי בלאגן כדי לקבל את זה. אם לא, אז כנראה שבניגוד למה שחשבתי זה לא המקום בשבילי, ולכן אשאר בעבודתי הנוכחית ופשוט אמשיך לחפש.

יש עוד הרבה קורפוריישנז בים!

אז יאללה, למרות השמש שזורחת (על השלג) בחוץ, צריך גם לעבוד קצת ביום הזה (ולכן אתכם הסליחה על כך שעוד אין פוסט טלנובלה היום, אני מבטיח להשתדל להוסיף אותו אבל לא בטוח שזה יקרה לפני מחר).

נ.ב. ולמי שלא הבין, בגלל זה רציתי את כל החזקת האצבעות, החמסות ושלל עושי המזל.