בניגוד לבתים בארץ, שם רובם ככולם מחזיקים מכונת כביסה בבית (ולרוב גם מייבש), כאן העניין קצת שונה.

לרוב הבתים המשותפים יש חדר כביסה משותף לכל הדיירים, שנכלל בתשלום האחזקה החודשי על הבניין, כך שאין צורך במטבעות, כרטיסים ושאר ירקות.

מצד אחד זה מעצבן, כי צריך "לשמור זמן" (יש 5 חלונות זמן של 3 שעות כל יום, ויש לוח עם מספרים שננעלים בעזרת מפתח, ולכל דייר יש מפתח למספר אחד) וגם הצורך להסחב עם סל הכביסה הגדוש ושלל החומרים למטה על חדר הכביסה.

מצד שני, יש 2 מכונות כביסה, 2 מייבשים (ארון ייבוש לתלייה ומייבש רגיל), קרש גיהוץ "תעשייתי" ועוד כל מיני דברים, מה שהופך את העניין להרבה יותר נוח (הרי אין הרבה אנשים שבאמת קונים שתי מכונות כביסה הביתה, כך שזה באמת חוסך המון זמן).

זה גם חוסך מקום בבית, כך שלא צריך חדר כביסה וכמובן - כשמתקלקל חברת האחזקה של הבניין אחראית על התיקון, כך שלא צריך לחכות שהטכנאי "יבוא בין 8 ל-14" (ובסוף בא ב-18).

אבל.. כשכמו אתמול, למשל, מתקלקלת אחת המכונות, אז פתאום לוקח 4 שעות לעשות כביסה, מה שממש לא מהנה עם כל ההתרוצצות למעלה-למטה (וגם, לפעמים יש כל מיני גאונים בבניין שמכבסים בגד אדום בוהק ב-60 מעלות, ואז הבא אחריהם מגלה פתאום, אחרי הכביסה, שכל הבגדים הצחורים והלבנים שלו קיבלו פתאום גוון ורדרד).

אין ספק.. עוד נדבך בסוציאליזם השבדי המפואר.