עוד ארבעה ימים פלוס עודף, הוריי מולידיי ומוקיריי מגיעים לכאן בפעם הראשונה מאז ומעולם, מלווים באחותי הקטנה.

הם ישהו כאן במשך שבוע, מיום שני עד יום שני, ובתוכנית יכלל גם סדר פסח. לא סתם סדר פסח, אלא סדר פסח שיהווה את מפגש הפסגה הראשון בין משפחתי הקרובה למשפחת הבלונדה.

מצד אחד זה מצחיק - לראות את כל החששות, התכנונים, השאלות (משני הצדדים). מצד שני, אני לא מצליח להוציא לי מהראש את סצינת מפגש המשפחות ב-My Big Fat Greek Wedding (ובאופן מצחיק, או שלא, אמא של הבלונדה דווקא ידועה בכך שהיא בדרך כלל מכינה עוגות עם חור באמצע - מזל שלפחות אמא שלי יודעת שהחור הזה לא מיועד לעציץ ;-) ).

מצד שני - זה באמת מוזר. את הבלונדה אני מכיר, כמו שאתם יודעים, כבר יותר מ-7 שנים. את משפחתה אני מכיר טוב מאוד, והבלונדה מכירה את משפחתי. אחותה של הבלונדה ראתה את הוריי לפני מספר שנים לשנייה וחצי, כאשר היא באה לביקור ספ"ש זריז אצלנו (אי שם ב-2002, למי שלא יודע על מה אני מדבר, שיקרא את הטלנובלה) אבל חוץ מזה - נאדה. הם מעולם אפילו לא דיברו.

אז.. אין ספק שיהיה מאוד מעניין. לא רק להראות להוריי בפעם הראשונה איך ואיפה אני חי, לא רק לחלוק את דירתי עם אחותי במשך שבוע אלא גם לראות בפעם הראשונה מה קורה כשהוריינו ייפגשו.

אני בטוח (כמעט..) שפיצוץ לא יהיה, אני גם די בטוח שהגישושים יהיו זהירים. אולי הם יפתיעו אותנו ויהיו חברים טובים (או כמו שר', חבר טוב שלי, אמר - "רק אל תפריע, והכל יהיה בסדר") אבל.. לא יודע, אין ספק שהסיטואציה מלחיצה מעט.

אבל.. נחייה (?) ונראה.

דיווחים על העניין הזה יגיעו בשבוע הבא.