אחד הדברים הנחמדים ביותר בעבודה בתחום התוכנה, שהוא גם אחד הדברים המעצבנים ביותר - הוא פתרון בעיות.

למשתמשים יש נטייה לעשות תמיד את הדברים שאף אחד מעולם לא ציפה שמישהו יעשה עם התוכנות שאתה מפתח בשבילם.

למידע יש את הנטייה תמיד להגיע בדיוק בצורה שכולם אמרו כי היא בלתי אפשרית ולכן לא יצרו שום דבר שיכול לטפל במידע שכזה,

תוכניתנים תמיד יבנו את התוכנה בצורה אחרת לגמרי ממה שאומר העיצוב, שאומר משהו אחר לגמרי ממה שאומר האיפיון, שאומר משהו שונה לגמרי ממה שאמר הלקוח.

בודקי תוכנה תמיד יצליחו לבדוק את הדברים הלא נכונים, וכך להוציא מוצר שהוא "בדוק ב-100%" ובעצם לא עושה את מה שהוא צריך.

ומנהלי פרוייקטים תמיד ימצאו עצמם באמצע כל הסיפור, עם דד-ליינז בלתי אפשריים, לקוחות שמצד אחד דורשים הכל, יורדים לפרטים, ומצד שני לא מבינים שום דבר ומציקים על כל שטות, תוכניתנים שתמיד יחשבו שהם מבינים הכל יותר טוב ממך וכנ"ל לגבי ההנהלה. מה שמוביל לבסוף להרגשה שאולי הגיע הזמן לעשות הסבה מקצועית למשהו קצת יותר רגוע, כמו למשל קפיצות בנג'י לתוך הרי געש פעילים, או משרת טועם גפילטע פיש מקצועי במפעל בבני ברק..

(ואיך זה מתקשר לפתרון בעיות? פשוט מאוד - כולם חושבים שהבעייה נמצאת אצל כל האחרים, אבל זה מנהל הפרוייקטים שצריך תמיד להיות זה שמוצא את הפתרון).