פרק 28 - על הקו

ההגעה לארץ היתה קלה יחסית - באתי בדיוק לשבוע בו התרחש הכנס השנתי של החברה.

לעבודה נכנסתי דווקא מאוד מהר - מאוד נהניתי גם מהאנשים (שרבים מהם הכרתי משנים עברו, בעקבות עבודה משותפת), וגם מהעבודה עצמה, שהיתה גם מאתגרת, וגם מגוונת וגם חשובה.

עם הבלונדה, לעומת זאת, הדברים היו פחות מוצלחים.

מספר שבועות לאחר הגיעי לארץ, נסעתי חזרה לשבדיה - לביקור של ספ"ש ארוך. בשלב הזה, הבלונדה כבר התחילה לארוז את הפקלאות לקראת שלושת החודשים באוגנדה, וגם הדירה שלנו החלה לקבל את "צורת העזיבה". מצאנו אפילו דייר משנה שיגור בדירה בתקופה הזאת, עם החלטה שנראה מה נעשה איתה לאחר שהבלונדה תחזור מאפריקה (כי די קשה להחזיק שתי דירות במקביל בשתי ארצות שונות, וגם אין ממש טעם).

הביקור היה מהנה למדי, ועם זאת עם טעם מר - טעם של פירוק. עם זאת, שמחתי מאוד שלא התנגדתי לנסיעה של הבלונדה לאוגנדה (כשההצעה באה, כל עניין החזרה לארץ לא היה בכלל באופק, כך שהצפי היה שאשאר לבדי בשבדיה במשך שלושה חודשים - מה שמן הסתם לא ממש אהבתי, אבל ידעתי שזאת הזדמנות חד פעמית בשבילה ולכן אמרתי שאשמח אם היא תיסע), כי כך יצא שהיא לא תהיה חודשים בבית לבד בשבדיה, אלא גם לה תהיה "הרפתקאה" שתיתן לי קצת זמן להתארגן בארץ, ולבדוק מה אפשר לעשות כדי שהיא תוכל לשהות איתי שם כמה שיותר.

כשבוע אחרי שחזרתי, הבלונדה נסעה לאגונדה (עם חברה ללימודים). התקשורת בתחילה היתה קשה, אבל ידענו שנתראה שוב בקרוב, כי החלטנו שאבוא לביקור של שבוע בזמן חופשת הפסח בארץ, שעמדה להתרחש שבועות ספורים ביותר אחרי חזרתי לארץ מהביקור בשבדיה.

השבועות חלפו במהירות, אני בינתיים הצלחתי למצוא לי בית הארחה בקמפלה (הבלונדה גרה במגורי הסטודנטים של בית החולים האוניברסיטאי Mulago, כך שלא יכולתי לגור שם איתה), הזמנתי טיסה (עם Ethiopean Airlines, וזה המקום לציין שהם ממש מוצלחים) והמשכתי בשגרת חיי.

לבסוף, חופשת הפסח הגיעה לה. ארזתי את החפצים שרציתי לקחת איתי, לקחתי את תעודת החיסונים (כדי לנסוע לאגונדה יש להצטייד בשלל חיסונים למחלות אקזוטיות כאלו ואחרות) ויצאתי לי לדרכי, למטוס שהיה אמור לקחת אותי מנתב"ג לאדיס אבבה, ומשם במטוס אחר לניירובי בנחיתת ביניים, ואז לאנטבה, שדה התעופה (המיתולוגי) של קמפלה.

לא ידעתי מה יהיה בשבוע הזה, אבל הייתי בטוח שהולך להיות מעניין.

To be continued

אפשר למצוא את שאר חלקי הטלנובלה תחת התפריט בצד שמאל של הבלוג