יצאנו, אני והבלונדה, לטיול ערב קטן מסביב לשני האגמים הקרובים אלינו.

יפה שם עכשיו - Water lillies בכל מקום (למרות שבשעה כזאת רובן סגורות), ברווזים ואווזים משתכשכים להם במים (סידורי נוצות והליכה לישון) והרבה הרבה פרחים וירוק.

ההפתעה הגדולה היתה כשהסתכלנו על הדרך, וראינו פתאום סלעים קטנטנים ואפרפרים מקפצים להם. במחשבה ראשונה, חשבתי שאלו הם  חרקים. הסתכלות מקרוב הראתה שאלו למעשה צפרדעים. כן, צפרדעים זערוריות, באורך של ס"מ אחד בערך, מקפצות להן בחדווה רבה לכל מקום.

מבט קדימה הראה עשרות רבות כאלה, מקפצות להן (וגם לא מעט קורבנות של רגליים או גלגלי אופניים לא זהירים).

ממש נפלא, רק היה לי חבל שלא היתה איתי מצלמה (לא, אפילו לא זו של הטלפון) אבל זה בהחלט העלה לי חיוך על הפרצוף.

(ובסוף מצאתי תמונה באינטרנט שמראה את אותו זן צפרדעים בשלב ה"ינקות" - enjoy).